בלב ראשון לציון בין הרחובות הסואנים במרכז העיר נמצא מקום שבו אפשר לחזור כמעט 145 שנה לאחור.

לא באמצעות ספר היסטוריה, אלא בהליכה של כמה עשרות מטרים בחצרות מבנים.

זהו מתחם מוזיאון ראשון לציון, המשתרע על כחמישה דונם בליבה ההיסטורי של המושבה.

כאן, באזור הרחובות אחד העם, נורדאו וכיכר המייסדים, התגוררו משפחות המייסדים, פעלו מוסדות ציבור, ניתנו שירותי רפואה ודואר והתרחשו סיפורים שהפכו לחלק מתולדות ההתיישבות העברית בארץ ישראל.

המבנים המקוריים ניצבו בראש הגבעה שהפכה למרכז המושבה.

חלק רחב מהמוזיאון נמצא בתוך המבנים ההיסטוריים. המבקר הצופה במוצגים מהמושבה של פעם נכנס לבתים שבהם חיו ופעלו אנשיה.

שורשי הארכיון ההיסטורי המרכיב את אוספי המוזיאון נמצאים בעבודת גרשון מן-מינקוב וזרובבל חביב, אשר אספו ותיעדו ברחבי המושבה את מסמכי הראשית.

המוזיאון הוקם בשנת 1982, במלאת מאה שנים לייסוד ראשון לציון.

קדמה לכך עבודת איסוף ותיעוד של מסמכים, תצלומים וחפצים מראשית המושבה, פריטים שנאספו ממשפחות המייסדים והוותיקים.

רחל גיסין (לבית דודזון) ייסדה את המוזיאון והייתה מנהלתו הראשונה.

בני משפחות גיסין ודודזון נמנו עם מייסדי המושבה ומקימי ענף ההדרים בישראל.

 גם המשורר נפתלי הרץ אימבר, מחבר "תקוותנו" השיר שממנו צמח לימים ההמנון הלאומי "התקווה", התגורר כאן בית הייסמן. צילום: ישראל פרקר

בית הייסמן

אחד המבנים החשובים במתחם הוא בית הייסמן, שהוקם בשנת 1882 ע"י שרגא פייבל וציפורה היסמן.

זהו מבתי המגורים הראשונים של המושבה שבמרתפו התגורר גם המשורר נפתלי הרץ אימבר, מחבר "תקוותנו" השיר שממנו צמח לימים ההמנון הלאומי "התקווה".

הבית נרכש בידי העירייה בשנת 1977, לאחר שעמד מוזנח במשך שנים.

עבודות השימור כללו חיזוק ושיקום המבנה תוך שמירה על אופיו ההיסטורי.

הוקדשה תשומת לב הנדסית למרתף ההיסטורי, המאופיין בתקרת קשתות וקורות ברזל עתיקות לחיזוק, תוך התייחסות לאבני הגזית הפינתיות ששימשו כעמודי תמיכה למבנה.

פעל בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת. מלון לונדון. צילום: ישראל פרקר

בית גורדון – לונדון

בית גורדון הוקם בשנת 1891 בידי אברהם זאב גורדון והיה מהבתים הגדולים והמפוארים במושבה.

זהו מבנה בן שתי קומות ששימש בתחילת דרכו כמקום מגורים לעובדי ציבור.

בשנת 1922 שכרו אהרן ורוזה לונדון את הקומה העליונה ופתחו בה את "מלון ופנסיון לונדון".

המלון פעל בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת.

בני הזוג התגוררו במקום עם בנותיהם, ורוזה הפעילה גם בית אוכל.

המקום נודע באירוח נדיב, ואף סיפק מיטה וארוחה חמה לאנשים שלא תמיד יכלו לשלם.

בהמשך עבר המבנה גלגולים שונים, ומשנות השבעים עמד נטוש.

לאחר שנרכש בידי עיריית ראשון לציון הוא ניצל מהריסה, ובשנים 2012-2015 עבר תהליך שימור מקיף.

מתחת לשכבות של צבע וטיח נחשפו ציורי קיר ועיטורים מסוף המאה ה־19, לצד ריצוף היסטורי ותקרה מצוירת.

אנשי השימור הסירו בזהירות שכבה אחר שכבה כדי להגיע אל העיטורים המקוריים מבלי לפגוע בהם.

בית גורדון – לונדון זכה באות השימור מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.

בחצר הבית התרחש סיפור מיוחד – גידול יענים.

יענים בראשון לציון

בשנת 1907 הקים שמואל צבי הולצמן, חתנו של אברהם זאב גורדון, בחצר הבית חווה לגידול יענים.

הולצמן הביא יענים מסודן במטרה לפתח ענף כלכלי חדש.

באותה תקופה נוצות יען היו מוצר אופנה יקר ומבוקש באירופה, בעיקר לקישוט כובעי נשים.

היענים גודלו בראשון לציון ונוצותיהם נמכרו בחו"ל.

החווה פעלה מספר שנים, עד שמלחמת העולם הראשונה והמשבר בענף הביאו לסיום הפעילות בשנת 1914.

בשנות השלושים היה הולצמן מעורב ברכישת אדמות בהרי יהודה באזור שנודע לימים כגוש עציון.

שמו של גוש עציון קשור בשמו של הולצמן – "Holz" בגרמנית פירושו עץ, ומכאן "עציון".

במבנה אחד רוכזו שירותי רפואה, בית מרקחת ודואר. בית הרפאות והדואר. צילום: ישראל פרקר

בית הרפואות והדואר במקום אחד

בית הרפואות והדואר, הוקם בשנת 1883.

במבנה אחד רוכזו שירותי רפואה, בית מרקחת ודואר.

אלה היו שירותים חיוניים – טיפול בחולים, קבלת תרופות וגם מכתבים שהגיעו מאירופה.

בחזית המבנה, בשולי כיכר המייסדים, ניצב בראש מגדל שעון המושבה שצלצוליו היו מזכירים לתושבים אירועים שונים.

לאחר עבודות שיקום, הבניין משמש לתצוגת בעלי המלאכה שפעלו בראשון לציון בימיה הראשונים

ביתם של אליעזר אלחנן ושרה שליט, שנבנה בשנת 1883, מאפשר הצצה לחיי היום יום של משפחה מראשוני המושבה. בית שליט. צילום: ישראל פרקר

בית שליט, האורווה והכרכרות

ביתם של אליעזר אלחנן ושרה שליט, שנבנה בשנת 1883, מאפשר הצצה לחיי היום יום של משפחה מראשוני המושבה.

החדרים, הריהוט וכלי הבית מספרים את הסיפור האנושי, הפרטי, שמאחורי ההיסטוריה.

כיצד נראו חיי המשפחה, איזה חפצים שימשו את בני הבית ואיך התנהלה שגרת החיים בראשון לציון בראשית דרכה.

בבית נמצא גם אולם המייסדים, המנציח את פועלם של מייסדי ראשון לציון והוא מחבר בין הסיפור הפרטי של המשפחה לבין סיפורה של המושבה.

הימים לפני המכוניות. האורווה של שליט. צילום: ישראל פרקר

בחצר המוזיאון ובסביבת בית אורוות שליט המשוחזר מוצגים כלי רכב מאז, כרכרה ודיליז'נס, המזכירים כיצד התנהלו חיי הנסיעה בימים שלפני המכונית, האוטובוס והכביש הסלול.

הכרכרה ליד האורווה. צילום: ישראל פרקר

הסוס היה אז חלק בלתי נפרד מהחיים. הוא שימש לעבודה חקלאית, להובלת תוצרת, לשינוע ציוד ולנסיעות.

כלי התחבורה הרתומים לסוסים שירתו משפחות, חקלאים ובעלי תפקידים, ואילו הדיליז'נס שימש להסעת נוסעים ומטען בין המושבות לערים כמו יפו.

היציאה ליפו או ליישוב סמוך הייתה מסע בדרכי חול ועפר, כשהנוסעים מיטלטלים ברכב הרתום לסוסים ומתקדמים בקצב שהכתיבו בעלי החיים ותנאי הדרך.

קומה תחתונה מסחרית וקומה שנייה פעלה כמרפאה ציבורית.. הקליניקה והשער למוזיאון. צילום: ישראל פרקר

הקליניקה של משפחת אברמוביץ' ובית לשם

מבנה נוסף במתחם קשור למשפחת אברמוביץ'.

המבנה, מראשית המאה ה־20, משקף שלב מתקדם יותר בהתפתחות המושבה ותוכנן למספר שימושים.

קומה תחתונה מסחרית וקומה שנייה פעלה כמרפאה ציבורית.

כיום הוא משמש למשרדי הנהלת המוזיאון ובקומה עליונה נמצאת תצוגת "בראשית" המספרת את הפרקים הראשונים בתולדות העיר.

בסמוך ניצב "בית לשם" שהוא מבנה מודרני יותר בתוך המתחם ומשמש כאולם כנסים המחבר בין המורשת ההיסטורית לפעילות המוזיאון בהווה.

שימור ולא רק שיפוץ

שימור בית היסטורי שונה משיפוץ רגיל.

לפני שנוגעים בקירות מתעדים את המבנה, מחפשים תוכניות ותצלומים ישנים, בודקים את חומרי הבנייה ומנסים להבין אילו שינויים עבר במהלך השנים.

לעיתים צילום משפחתי מלפני מאה שנה הוא המקור היחיד המראה כיצד נראו חלון, תריס, מעקה, דלת או חלק מגג שכבר אינם קיימים.

רק לאחר מחקר מעמיק מתחילה העבודה הפיזית. אדריכלים, מהנדסים, מומחי שימור ובעלי מלאכה מחליטים מה ניתן להציל, מה חייבים לחזק ומה אפשר לשחזר.

המטרה היא לשמור ככל האפשר על הדבר האמיתי מפעם .

ללכת בתוך ההיסטוריה

כאשר מסתובבים במתחם מוזיאון ראשון לציון, כל בית וכל פינה מספרים סיפור אחר.

כל הסיפורים האלה התרחשו בשטח קטן, במרחק צעדים ספורים זה מזה.

ראשון לציון של 1882 הפכה מזמן לעיר גדולה.

הכבישים החליפו את דרכי החול, הכרמים התרחקו ממרכז העיר ובמקום בתים נמוכים צמחו שכונות ומגדלים.

אבל במתחם המוזיאון עדיין אפשר לראות ולגעת בחלק מן ההתחלה.

וזוהי חשיבות המקום.

מוזיאון ראשון לציון אינו מספר רק את ההיסטוריה, הוא מאפשר לנו לצעוד בתוכה.

מומלץ כמובן לבקר במקום וללמוד מה היה כאן פעם.

ישראל פרקר. צילום: פרטי

ישראל פרקר הוא המייסד העורך והמנהל של קבוצת הפייסבוק "ראשון לציון עיר של נוסטלגיה"