מי שעובר בימים אלה ליד הצומת הסואן של הרחובות שפרינצק ושדרות ההסתדרות בראשון לציון, מתקשה להאמין למראה עיניו.

"גן הגתות", האתר הארכאולוגי המגודר שניצב במקום במשך עשרות שנים, נראה כאילו נהרס כמעט לחלוטין.

הסככות שהגנו על הגתות פורקו, עצים וצמחייה נעקרו, הגדרות הישנות הוסרו והשלטים החומים, שליוו במשך שנים את המבקרים בין התחנות השונות, הושלכו לערמה.

הגתות ובורות האיגום מכוסים בשקים מלאים באדמה, וחלקים מן האתר נראים כרגע כשטח הריסה.

הגן יקום מההריסות. צילום: ישראל פרקר

עצרתי במקום כדי לראות ולהבין מה קורה שם.

שני טרקטורים פעלו בתוך המתחם ופירקו כמעט את כל מה שהיה מסביב.

המראה בהחלט אינו נעים, אולם ניתן היה לראות כי הגתות העתיקות ובורות היין עצמם נשמרים ואינם נהרסים.

השקים שהונחו בתוכם נועדו כנראה להגן על השרידים במהלך העבודות הכבדות המתבצעות מסביבם.

לאחר בירור התברר כי לא מדובר בחיסול האתר, אלא דווקא בתחילתו של שיקום מקיף.

לאחר שנים רבות שבהן היה "גן הגתות" מוזנח, סגור ומקופח, הוקצה תקציב לשיפוצו, ורשות העתיקות החלה בעבודות רציניות לשימורו ולחידושו.

בשלב זה עדיין לא פורסם מידע מה עושים במקום, תכנית העבודה ולוח הזמנים לפתיחת האתר מחדש.

השלט עדיין נותר. הוא יוחלף וישוחזר. צילום: ישראל פרקר

"גן הגתות" הוא אחד האתרים הארכאולוגיים החשובים והמעניינים בראשון לציון.

הוא התגלה על ידי איזי כנען ז"ל, מבכירי עיריית ראשון לציון ואלוף משנה במיל', שהיה חובב ארכיאולוגיה בזמן הרחבת הכביש.

הוא ממוקם במקום שבו נחשפה בשנת 1991 גת תעשייתית גדולה מן התקופה הביזנטית, המתוארכת למאות החמישית והשישית לספירה.

הגת רוצפה בפסיפס לבן וכללה משטח גדול שעליו נדרכו הענבים, בור לשיקוע ולסינון הפסולת ובור איגום שאליו זרם התירוש.

בור האיגום העגול יכול היה להכיל כ־7,000 ליטר.

במרכז משטח הדריכה נמצא בסיס אבן ששימש ככל הנראה להתקנת מכבש בורג.

באמצעותו סחטו את קליפות הענבים והזגים לאחר סיום הדריכה, כדי להפיק מהם את שארית התירוש.

גודלה ומורכבותה של הגת מלמדים שלא מדובר במתקן קטן ששימש משפחה אחת.

ככל הנראה הייתה זו גת ציבורית או מסחרית ששירתה את החקלאים ואת הכורמים שחיו באזור.

מחקרים ארכאולוגיים שפורסמו בשנים האחרונות מצביעים על כך שבסביבה פעל כנראה בית חווה, ותעשיית היין המקומית ייצרה כמויות שנועדו לא רק לצריכה עצמית אלא גם למסחר ואולי לייצוא.

הגן אינו מציג רק את הגת הביזנטית שנמצאה במקום.

בשנת 2003 התגלו בסביבת ראשון לציון גתות נוספות, ושתיים מהן הועתקו אל המתחם בשנים 2004 ו־2006.

אחת מהן מתוארכת לתקופת הברזל, למאות השמינית-השישית לפני הספירה.

היא התגלתה ממערב לשכונת חתני פרס נובל, בקרבת המצודה האשורית, והיא בנויה משלושה אגנים מטויחים.

הממצא מלמד כי באזור ראשון לציון ייצרו יין כבר לפני כ־2,700 שנה.

הגת עוד תחדש בקרוב ימיה. צילום: ישראל פרקר

גת נוספת, שהתגלתה באזור מעוין שורק, מתוארכת לתקופה ההלניסטית, למאות השלישית–השנייה לפני הספירה.

היא כללה משטח דריכה, בור סינון ובור לאיגום התירוש.

ממדי המתחם שבו נמצאה מעידים שגם בתקופה זו התקיים באזור ייצור יין בהיקף נרחב.

בגן הוקמה גם גת לימודית מודרנית, שנבנתה על פי דגם של גת ביזנטית.

תלמידי בית הספר ידלין הסמוך נהגו להביא אליה ענבים בתקופת הבציר, לדרוך אותם ברגליים ולהעביר את התירוש לתסיסה בחביות בבית הספר.

הפעילות החינוכית המיוחדת הזאת הופסקה בשנת 2013.

הגן נקרא על שמו של שמעון פ' רוזנטל, שהיה היינן הראשי של יקבי כרמל וגם פעיל ציבור בראשון לציון.

בכך נוצר במקום חיבור סמלי בין תעשיית היין העתיקה של האזור לבין תעשיית היין שהתחדשה במושבה בסוף המאה ה־19.

בימים אלה נותר לקוות שבתום העבודות ייפתח במקום אתר משומר, נגיש, מטופח ומזמין; שיהיו בו סככות הגנה חדשות, שילוט ברור, מסלול ביקור והדרכה לתלמידים ולמטיילים.

רצוי גם לחדש את פעילות הבציר והדריכה בגת הלימודית.

ראשון לציון מוכרת כ“עיר היין” בזכות הכרמים ויקבי כרמל, אולם גן הגתות מזכיר לנו שייצור היין באזור החל אלפי שנים לפני הקמת המושבה.

כעת נפתחה הזדמנות אמיתית להחזיר את האתר החשוב הזה לחיים.

ישראל פרקר הוא המייסד העורך והמנהל של קבוצת הפייסבוק "ראשון לציון עיר של נוסטלגיה"

ישראל פרקר. צילום: פרטי