מטרד חריג של יתושים מורגש בימים האחרונים בראשון לציון, בעיקר במערב העיר. פניות רבות הגיעו למוקד העירוני, צוותי הדברה יצאו לסריקות, מוקדי דגירה אותרו וטופלו, אבל עדיין לא נפתרה התעלומה: מהיכן מגיעים נחילי היתושים שעוקצים את תושבי העיר בסוכות? בעיריית ראשון לציון היפנו אצבע מאשימה כלפי שפד"ן, מכון טיהור השפכים של גוש דן, אבל כעת מתברר: היתושים לא הגיעו משם.

המקומון הדיגיטלי, ראשון אונליין, חושף את ממצאי הדו"ח העדכני, שמסתמך על בדיקה שבוצעה בשטח במהלך חול המועד סוכות 2026.

העירייה מאשימה את שפד"ן

לפי הפרסום במקומון "גל גפן", מתאריך 29 בספטמבר 2026, בסריקה משותפת של אנשי העירייה ומפקחי רשות הטבע והגנים אותרו בשטח השפד״ן מקורות מים שבהם היו דגירות של זחלי יתושים. גורמי המקצוע בעירייה העריכו כי מדובר באחד המקורות המשמעותיים למטרד המורגש במערב ראשון לציון. ראש העיר, רז קינסטליך, קישר את האירוע למאבק שמנהלת העירייה סביב סוגיית הפיקוח על השפד"ן, שנשלט ע"י קואליציית ערים בראשות עיריית ת"א. קינסטליך טען כי בריכות מים-עומדים ודגירות יתושים הן מפגע שניתן וצריך למנוע מראש.

אלא שיום לאחר הפרסום במקומון, ב־30 בספטמבר 2026, יצא דו"ח בדיקה של חברת המים הלאומית, מקורות, שהיא הקבלן שמפעיל את מכון שפד"ן עבור הרשויות המקומיות בגוש דן.  המסקנה המקצועית בדו"ח הפוכה מזו של העירייה: הדגירות שהתגלו בשפד״ן אינן יכולות להסביר את היתושים הבוגרים שהטרידו ועקצו את תושבי ראשון לציון.

הדו"ח המקצועי של מקורות

לפי הדו"ח, הזחלים שנמצאו בשפד"ן היו בדרגות 1 עד 2 – כלומר זחלים בני ימים בודדים בלבד. כדי שיהפכו ליתושים בוגרים – כאלו שיכולים לעקוץ – היה דרוש לפחות עוד שבוע. מכאן מסקנת עורכי הבדיקה: הדגירה שנמצאה ב־28 בספטמבר אינה יכולה להסביר את היתושים הבוגרים שכבר גרמו לתלונות תושבים באותו זמן. דוח אף מציין, כי הפקח שתיעד את המקום בבדיקה שבוצעה במאגרי המים-העומדים (המטוהרים) של שפד"ן, הגדיר את רמת הדגירה כחלשה.

במילים אחרות, העובדה שנמצאו זחלים בני-יומם ברמת דגירה חלשה בשפד"ן, אינה מסבירה מי הם היתושים הבוגרים היתושים שהתעופפו במערב ראשון לציון ומהיכן הגיעו.

ניטורים והדברה מדי שבוע

הדוח מציג גם את שגרת הניטור בשפד"ן. על פי המסמך, נערכו ניטורים בתאריכים 6, 14 ו־22 בספטמבר 2026, וב־20 בספטמבר נערך גם ניטור של פקח מטעם עיריית ראשון לציון. בדו"ח נכתב כי בבדיקות נמצאו המאגרים תקינים, למעט דגירות שטופלו בהתאם להנחיות. מאגר המים העומדים (המטוהרים), והתעלה שמובילה אליו, מנוטרים באופן קבוע מדי שבוע והמים עוברים הדברה אחת לשבוע, כדי למנוע מראש את השלמת מחזור ההתפתחות של היתושים.

לדברי עורכי הדו"ח, הדברות בשפד"ן מתבצעות במרווחים של שלושה עד שבעה ימים, יחד עם ניטור שבועי, וטיפול שיטתי זה קוטע את מחזור ההתפתחות לפני שלב הגולם.

מה כבר קרה ב-8 ימים

לטענת חברת מקורות, גם עיריית ראשון לציון בעצמה, מצאה את אתר השפד"ן תקין, מבחינת יתושים, שמונה ימים קודם. לפי הדו"ח, ב־20 בספטמבר 2026, פקחי העירייה בדקו את שפד"ן ומצאו אותו תקין. לעומת זאת, ב־28 בספטמבר 2026, נמצאה דגירה התחלתית ברמה חלשה, ומיד לאחר הממצא הועבר דיווח ובוצעה הדברה. הדוח מציין כי הדברה מלאה בוצעה יום לאחר איתור הזחלים.

מבחינת עורכי הבדיקה, בחברת מקורות, רצף הזמנים הזה מחזק את המסקנה שמדובר בדגירה צעירה שנולדה לאחר הבדיקה הקודמת, ולא במוקד שממנו כבר הספיק להתפתח גל של יתושים בוגרים שעקץ את תושבות ותושבי ראשון לציון.

אז מאיפה הגיעו היתושים

דו"ח חברת מקורות מותיר את רבע מיליון תושבי ראשון לציון עם שאלה פתוחה: מהיכן הגיעו היתושים והעקיצות בסוכות? תשובה אין.

המקומון הדיגיטלי, ראשון אונליין, שיגר בצהריי 30.9.26 אל דוברת עיריית ראשל"צ, מוריה מלכה, את השאלות הבאות:

"בעקבות תלונות של תושבי ראשון לציון על מטרד יתושים, וטענות של העירייה כי מקור היתושים בשפד"ן, נעשו בדיקות חוזרות על ידי גורמי מקצוע של חברת מקורות, האחראית על מאגרי המים. בדיקות עדכניות אלה גילו כי בעיית היתושים ממנה סובלים תושבי ראשון לציון אינה קשורה לאתר השפד"ן… שאלותינו: 1. אם המקור אינו שפד"ן – מה מקור היתושים שעוקצים את תושבי העיר? 2. על סמך מה קבעה העירייה כי המקור הוא בשפד"ן, כלומר האם יש בידיכם דו"ח של אגרונום או איש מקצוע אחר שבדק? 3. מה העירייה עושה כדי למגר את התופעה חוץ מלהפנות אצבע מאשימה לאחרים?".

תשובה – אין.

יתושה. צילום: וולפגנג הסלמן, אנספלאש