.בלעדי: התפתחות משמעותית בפרשת התלונה שהגישה עובדת עיריית ראשון לציון, לפני כחודשיים, בטענה, לכאורה, כי סגן ראש העיר, ששמו אסור עדיין לפרסום, פגע בה מינית

עורכת הדין הילה נויבך הגישה בקשה לבית משפט השלום בראשון לציון, בשם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בראשות אורית סוליציאנו, להצטרף לבקשתו של ראש תחום הפלילים בתאגיד, רועי ינובסקי, לדיון בפרסום שמו של סגן ראש עיריית ראשון לציון.

האיגוד ביקש להצטרף לדיון בתור "ידיד בית המשפט" (ראו הסבר בהמשך). השופט עדיין לא נתן החלטה בנושא.

הדיון בבקשתו של ינובסקי אמור להתקיים ביום שלישי הקרוב, 20 באוקטובר 2026, בפני השופט גיא מימון. ינובסקי הגיש את בקשתו בנימוק ש"אור השמש מחטא". מהמשטרה נמסר לבית המשפט כי היא אינה מתנגדת לפרסום השם.

עורך דינו של סגן ראש העיר, עופר אלמוג, מתנגד לפרסום השם בטענה שלא חל שינוי מהותי מאז החליט בית המשפט בהארכת המעצר הראשונה, כי אין לפרסם את שמו של הסגן.

נימוקיהם של רועי ינובסקי ועו"ד אלמוג פורסמו בהרחבה בכתבה שהתפרסמה כאן, במקומון הדיגיטלי, ראשון אונליין, ביום רביעי השבוע.

נמשיך להאבק לפרסום שמות חשודים. עו"ד הלה נויבך. צילום: קרן גנור

"האינטרס הציבורי בפרסום שמות של חשודים בעבירות מין, על אחת כמה וכמה אם אלו נבחרי ציבור, הוא גבוה ביותר", כותבת עורכת הדין של הארגון, הילה נויבך בבקשה שהגישה לבית משפט השלום בראשון לציון.

"פרסום כזה נותן פעמים רבות כוח לנפגעות נוספות להגיש תלונה או לפנות אל מרכזי הסיוע. לכן אנחנו נמשיך להאבק לפרסום שמות חשודים ונעשה הכל כדי שלא יוכלו להסתתר מאחורי צווי איסור פרסום, שאין ולא היה כל מקום להוציאם מלכתחילה".

אורית סוליציאנו, מנכ"לית האיגוד לנפגעות ולנפגעי פגיעה מינית: "לא יעלה על הדעת שבית המשפט מטיל צו איסור פרסום של שמו של סגן ראש עיר שחשוד בפגיעה מינית. זכות הציבור לדעת במי מדובר ויתכן שאולי יש נפגעות נוספות. אדם המכהן בתפקיד ציבורי חייב להיות נקי מכל רבב. בית המשפט שגה כאשר התיר להשאיר את שמו חסוי. זה נוגד ופוגע באינטס הציבורי. לאור זאת הצטרפנו לבקשה לפרסום שמו. כולי תקווה כי העתירה לחשיפת שמו תתקבל, דבר שהוא בסיסי ובעל חשיבות אדירה לשמירה על המוגנות של עובדות העירייה ואזרחיות ראשון לציון".

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ. מרכזי הסיוע פועלים ברמה הפרטנית, ומציעים שירותי תמיכה, ליווי וסיוע חינמיים למצבי חירום ולטווח הרחוק, לצד תוכניות חינוך לקידום מיניות בריאה ומניעת פגיעה מינית בקרב נוער וילדים. הוא גם מעביר סדנאות הסברה וטיפול בהטרדות מיניות לארגונים.

איגוד מרכזי הסיוע משלים את פעילות המרכזים ברמה המערכתית, ופועל להרחבה ולשיפור של השירותים והזכויות הניתנים לנפגעות ולנפגעי אלימות מינית ולקידום מניעה אקטיבית באמצעות חקיקה, מחקר, תקשורת, עבודה מול רשויות ועוד.

האיגוד היה פעיל מאוד, לדוגמא, במאבק הציבורי נגד שחרורו המוקדם של אלון קסטיאל, ובדרישה לתת משקל לעמדת הנשים שבהן פגע. קסטיאל הורשע ב־3 בינואר 2018, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות מין בארבע נשים: ניסיון אונס, מעשה מגונה בכוח, מעשה מגונה והטרדה מינית.

ביוני 2022 הגיעו נציגות האיגוד וכמה מהנפגעות בקשה לדיון חוזר בוועדת השחרורים, לאחר שבית המשפט המחוזי התערב בהחלטה המקורית והדגיש את החובה להקשיב לעמדתן. מנכ״לית האיגוד, אורית סוליציאנו, הדגישה אז כי הנפגעות אינן ״ניצבות חסרות קול״.

הפגנה של איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. צילום: מתוך אתר האיגוד

הצטרפות כ״ידיד בית המשפט״ היא מתן אפשרות לאדם או לגוף שאינם צד ישיר לתיק להציג לבית המשפט עמדה, ידע מקצועי או זווית ציבורית שעשויים לסייע בהכרעה. זהו מעמד של מסייע, ולא של תובע או נתבע רגיל.

מה זה אומר בפועל?

נדרשת רשות מבית המשפט: מגישים בקשת הצטרפות ומסבירים מה התרומה המיוחדת של המבקש לדיון. עצם הגשת הבקשה אינה אומרת שההצטרפות אושרה. מציגים טיעונים בגבולות שבית המשפט קובע: למשל, הגשת עמדה בכתב. השתתפות בדיון והיקף המעורבות אינם אוטומטיים, אלא תלויים בהחלטתו של השופט. המטרה היא להוסיף נקודת מבט רלוונטית: למשל, מומחיות מקצועית או ייצוג של אינטרס ציבורי שאינו מקבל ביטוי מספק באמצעות הצדדים הקיימים.

האם ״ידיד״ חייב להיות ניטרלי?

לא. למרות השם, ידיד בית המשפט יכול לתמוך בעמדה של אחד הצדדים ואף לפעול לקידום אינטרס מסוים. ההצדקה לצירופו היא התרומה שלו לבירור הסוגיה – לא בהכרח היעדר עמדה. אישור ההצטרפות גם אינו מעיד שבית המשפט מקבל את הטיעונים שלו.