רבים הנמצאים בשכונת נחלת יהודה המתחדשת בראשון לציון נתקלים בשלטי רחוב הנושאים שמות שלא מוכרים להם.

מי היה האיש, מה הקשר שלו לראשון לציון, ומה סיפורו.

יש גם סיפורים על נחלת יהודה, שהחלה את דרכה כמושב פועלים קטן והפכה לחלק מהעיר הגדולה.

רחוב יצחק שלינקה. בנייה חדשה לצד רחובות עם בתים מתחילת הישוב. צילום: ישראל פרקר

ביקרתי ברחוב בו ניצבים בנייני מגורים מודרניים, רבי קומות, עם מרפסות גדולות, עצים, גינות מטופחות ומכוניות החונות לאורך הרחוב.

שכונה עירונית חדשה, וקשה לדמיין כיצד נראה האזור לפני עשרות שנים.

בתחילת הרחוב ממוקם שלט כתום, המוצב על עמוד מתכת מעוצב. על השלט נכתב: "הרב יצחק שלינקה". אז מי הוא היה?

כדי להבין את סביבתו של הרחוב כדאי לחזור מעט לאחור, אל ימיה הראשונים של נחלת יהודה.

בתים לפועלים

בשנת 1913 הוקם מצפון למושבה ראשון לציון מושב פועלים חדש שנקרא נחלת יהודה, על שמו של ד"ר יהודה לייב פינסקר, ממנהיגי תנועת חובבי ציון.

הרעיון היה להקים יישוב שבו יוכלו פועלים להתגורר בבתים משלהם, לעבד חלקות אדמה קטנות ולהמשיך לעבוד לפרנסתם במושבה ראשון לציון ובסביבתה.

בין האישים שהיו מעורבים בתכנון המושב ובהקמתו נמנו אחד העם, מנשה מאירוביץ, דב חביב לובמן ואנשי ציבור נוספים מתנועת חובבי ציון ומהיישוב העברי.

החיים בנחלת יהודה לא היו פשוטים. התושבים התמודדו עם קשיי פרנסה, מחסור בתשתיות ואתגרים חקלאיים.

למרות זאת התפתחה במקום קהילה בעלת אופי מיוחד, עם בתי מגורים, משקים, מוסדות ציבור וחיי חברה משלה.

במשך שנים רבות הייתה נחלת יהודה יישוב נפרד מראשון לציון. בשנת 1988 היא אוחדה עם העיר והפכה לאחת משכונותיה.

מאז השתנה האזור מאוד. לצד חלקים ותיקים, שבהם עדיין אפשר למצוא בתים המזכירים את העבר הכפרי, התפתחו מתחמי מגורים חדשים ובהם בניינים גבוהים, רחובות רחבים וגינות ציבוריות.

רחוב הרב יצחק שלינקה נמצא בחלקה המתחדש של נחלת יהודה. הוא שייך לנוף העירוני החדש, אך שמו מחזיר אותנו אל דמות שפעלה בראשון לציון בתקופה אחרת.

מבט אל רחוב שלינקה. צילום: ישראל פרקר

דמות מוכרת

מסתבר שהרב יצחק שלינקה היה דמות מוכרת בחיי הדת והציבור בראשון לציון במשך עשרות שנים.

הוא נולד ב-25 באפריל 1924 בעיר וסלוי שברומניה, למשפחה יהודית בעלת מסורת דתית ושורשים בחסידות חב"ד.

ילדותו עברה בתקופה שבה הקהילות היהודיות ברומניה קיימו חיי דת, חינוך ותרבות עשירים, אך גם התמודדו עם שינויים פוליטיים וחברתיים ועם גילויי אנטישמיות.

שלינקה קיבל חינוך יהודי מסורתי לצד השכלה כללית. שילוב זה אפיין בהמשך גם את פעילותו הציבורית, שלא הצטמצמה ללימוד תורה בלבד.

היה חבר ההנהלה של המזרחי והפועל-המזרחי ברומניה. היה ציר בוועידות המפלגה בבוקרשט ועלה לארץ בנובמבר 1950.

לאחר עלייתו לישראל הגיע לראשון לציון והשתלב בחיי הציבור בעיר.

כאשר מספרים את ההיסטוריה של ראשון לציון, נוהגים להזכיר את מייסדי המושבה, הברון רוטשילד, פקידיו, אנשי היקב, החקלאים והמורים הראשונים.

אבל עיר אינה נבנית רק בידי מייסדיה. ככל שהיא גדלה, נדרשים גם אנשים שמקימים מוסדות, מנהלים מערכות ציבוריות ודואגים לצורכי התושבים. הרב יצחק שלינקה היה אחד מאותם אנשים.

הוא נמנה עם מקימי המועצה הדתית בראשון לציון ושימש במשך עשרות שנים כיושב הראש שלה.

המועצה הדתית אחראית למגוון שירותים הנוגעים לחיי היום-יום של הציבור הדתי והמסורתי, ובהם שירותי נישואין, כשרות, מקוואות, בתי כנסת ופעילות דתית קהילתית.

בשנות פעילותו של שלינקה גדלה ראשון לציון בהתמדה. שכונות חדשות נבנו, משפחות רבות הגיעו להתגורר בעיר, והצרכים הציבוריים הלכו והתרחבו.

גם שירותי הדת נדרשו להתאים את עצמם למציאות החדשה.

שלינקה פעל במסגרת המועצה הדתית לחיזוק המוסדות ולפיתוח השירותים שניתנו לתושבים.

פעילות כזאת משפיעה על חיי הקהילה לאורך שנים.

בית הכנסת המרכזי ברחוב הרב הרצוג היה קשור לפעילותו של הרב שלינקה.

הוא שימש יושב ראש בית הכנסת המרכזי.

בית הכנסת היה עבורו לא רק מקום תפילה, אלא גם מסגרת של פעילות ציבורית וקהילתית.

בתי הכנסת שימשו מקומות מפגש, לימוד, קיום אירועים משפחתיים, סיוע הדדי ושמירה על מסורות.

הרב שלינקה היה קשור למסגרת הזאת במשך שנים רבות.

הביא לכאן בנק

גם לאחר שסיים את תפקידיו המרכזיים במועצה הדתית המשיך להיות מעורב בפעילות הציבורית והדתית בעיר.

יש המספרים על תרומתו בהנהלת בנק המזרחי לראשון לציון.

כאשר ראשון לציון הייתה קטנה בהרבה, פתיחתו של סניף בנק הייתה צעד בעל חשיבות לחיי המסחר והכלכלה המקומית.

לצד פעילותו הציבורית עסק הרב שלינקה גם בכתיבה תורנית.

בין חיבוריו נזכר הספר "בארות יצחק", העוסק בפרשיות התורה ובמועדי ישראל.

כתיבה תורנית דורשת לימוד ממושך, עיון במקורות והשקעת זמן רב.

העובדה ששלינקה עסק בה לצד תפקידיו הציבוריים מלמדת על חשיבות עולם הלימוד בחייו.

הוא גם עמד בראש קרן מלגות לאברכים, שסייעה ללומדי תורה.

בשנותיו האחרונות היה גם נשיא כבוד של המועצה הדתית, והמשיך להיות קשור לחיי הציבור.

על תרומתו רבת השנים זכה בתואר יקיר העיר ראשון לציון.

הרב יצחק שלינקה נפטר ביום חמישי, 20 בספטמבר 2007, ח' בתשרי תשס"ח, בגיל 83.

עם פטירתו הסתיימה תקופה ארוכה של עשייה ציבורית, אך שמו נותר קשור למוסדות שבהם פעל ולזיכרון העירוני.

שאלה שעלתה במוחי הייתה מדוע הוחלט להנציח את הרב שלינקה דווקא בנחלת יהודה.

לא לאבד זכרונות

ייתכן שההחלטה הייתה חלק ממדיניות עירונית להנצחת אנשי ציבור ברחובות החדשים שנפתחו עם התרחבות העיר.

יש משהו מעניין במפגש שבין השם הוותיק לנוף החדש.

אדם שפעל במשך שנים למען מוסדות העיר מונצח ברחוב שנבנה בתקופה שבה ראשון לציון ממשיכה להתפתח ולהשתנות.

בשכונה הוותיקה של נחלת יהודה אפשר למצוא עדויות לעבר החקלאי: בתים ישנים, חצרות, רחובות ששמרו על אופיים ומקומות הקשורים לתולדות המושב.

בנחלת יהודה החדשה מתרוממים בניינים מודרניים, מתפתחות גינות ציבוריות ונוצר מרקם עירוני שונה לחלוטין מזה שהכירו ראשוני המתיישבים.

חשוב שלא נאבד בתוך תנופת הבנייה את הזיכרונות ואת הסיפורים של המקומות האלו.

שלטי הרחובות הם חלק מהזיכרון הזה.

לפעמים הם מנציחים אישים ידועים ומוכרים, ולפעמים שמותיהם של אנשים שפעלו רבות אך כמעט נשכחו מן התודעה הציבורית כמו הרב יצחק שלינקה.

היסטוריה אינה נמצאת רק במוזיאונים, בארכיונים ובמבנים עתיקים. היא נמצאת גם ברחובות שבהם אנחנו הולכים, בשלטים שאנחנו חולפים על פניהם ובשמות שאנחנו קוראים בלי לחשוב על משמעותם.

בכל רחוב עשוי להסתתר סיפור.

זו גם אחת המשימות שלנו, העוסקים בתיעוד המורשת.

לא רק לשמור תמונות של מבנים ואתרים, אלא גם לגלות מחדש את סיפוריהם של האנשים שמאחורי השמות.

ישראל פרקר הוא המייסד העורך והמנהל של קבוצת הפייסבוק "ראשון לציון עיר של נוסטלגיה"

ישראל פרקר. צילום: פרטי