שבעים ואחת אלף שש מאות ושמונה.
זהו מספר הראשל"צים שבבחירות האחרונות החליטו להגיד פאק איט, וניצלו את יום השבתון כדי לרבוץ או לשנו"צ או לקפוץ למקס סטוק או לעשות כל דבר שהוא לא מימוש זכות ההצבעה לכנסת ה-25.
אחת המשתמטות הראשל"ציות היא ידידה שלי, סרבנית הצבעות שלא זזה מסרבנותה.
לפני כל בחירות אני מנג'סת לה, ושומעת שוב ש: "אין לי כוח לשטויות האלה. ממילא כולם אותו דבר".
לטענתה, לאנשים כמוה, שהחיים שלהם בזבל כלכלי ורגשי, אין סבלנות למטלות כאלה, מפסגת סולם הצרכים של מאסלו.
בתקופת הטרללת, כשמצאתי את עצמי בארבעה סבבי בחירות צמודים ומתישים שעלו מיליארדים למשלם המיסים, גם אני הכרזתי בדרמטיות שזהו, אני עם ההצבעות סיימתי.
הרגשתי מטופשת להשתתף במשחק סידור עבודה לאנשים שפיזרו הבטחות כמו בועות סבון, הפרו הסכמים כאילו זה סבבה, דילגו בין מחנות באהלן-אהלן וחשבו על הכל, אבל לא עליי.
כמובן שבסוף הצבעתי, כי ככה חינכו אותי, שחייבים להצביע, כמו שחייבים לצחצח שיניים.
זו גם הסיבה שאחוזי ההצבעה תמיד מהממים אותי – ואני לא מתכוונת ל-70 האחוזים שהטריחו את עצמם כמוני, אלא ל-30 האחוזים שאמרו, 'תקפצו לנו, למי אכפת'.
אני לא מתלהבת מ-4.7 מיליון איש במדינת ישראל ששלשלו פתק אלא מ-2 המיליונים שהתפיידו.
שני מיליון איש!! קולטים כמה אצטדיונים והיכלים וחניונים וסניפי סופר בקומות זה ממלא?
אגב, גם בראשון לציון המצב ב-2025 היה בטטה:
מתוך 211,845 בעלי זכות הצבעה בעיר, רק 140,237 הגיעו לקלפי (66%).
מה שאומר ש-71,608 איש עשו שופינג, טיילו בפארק ובהו בנטפליקס, וביום שלמחרת חזרו להיות הראשונים בלקטר.
יש מדינות שבהן האזרחים לא רשאים לשחק ב"ואם ביום שלישי לא בא לי".
באוסטרליה, למשל, שבה אין יום שבתון והבחירות נקבעות לסופ"ש, כולם חייבים להזיז את ישבנם לקלפיות.
אזרח שלא הצביע יידרש לנמק מדוע וגם ישלם קנס – מה שמסביר את העובדה שלמעלה מ-90 אחוז אכן מצביעים.
גם בלוקסמבורג, שמפעילה את המקל והגזר, עומדת ההצבעה על 91 אחוז.
בבלגיה נשללות חלק מהזכויות של מי שלא מצביע, לכן 89 אחוז מהאזרחים נוהרים – לאו דווקא באוטובוסים – לקלפיות.
אז לידיעת 71,608 תושבי ראשון לציון שהבריזו בפעם הקודמת.
ולתשומת ליבם של 2 מיליון משתמטי הקלפי בבחירות לכנסת ה-25:
עוד חודש בדיוק זה קורה, וזה נוגע לכל מי שמצחצח שיניים, גם לאלה שהחיים שלהם בתחתית.
אם לא נלך לבחור, נבחר לתת לאחרים לבחור בשבילנו.
ההצבעה נמשכת רק כמה דקות. ה"מי בחר את האנשים האלה?" יימשך הרבה יותר.
הנתונים המספריים – מאתר ועדת הבחירות המרכזית.
בוחרים לבחור או לקטר? | צילום: נוצר באמצעות AI
סיגל בר-קובץ, עורכת תוכן, מרצה וסופרת. כתבה חמישה ספרים, ביניהם "מחר אולי תשתני" ו"אישה אובדת".
סיגל בר-קובץ. צילום: יורם ירון
ביזיון , זלזול בכוחה של הדמוקרטיה,ציון אפס באזרחות