בכל פעם כשעברתי על עשרות תיקים, חקירות ופסקי דין, גיליתי דבר שהפתיע גם אותי. ברוב המקרים לא מדובר באנשים שקמו בבוקר כדי לפגוע בילדים. מדובר בנשים נורמטיביות, מסורות ואכפתיות, שקרסו תחת עומס, שחיקה וחוסר בכלים להתמודד עם מצבי לחץ מתמשכים.

ההבנה הזאת שינתה עבורי את כל נקודת המבט. הבנתי שאם אנחנו באמת רוצים להגן על ילדים, אנחנו חייבים להתחיל בהגנה על הצוות שמגדל אותם. במשך 17 שנים כראש דסק הפלילים בחדשות 13 ליוויתי מקרוב צוותי מד"א, חדרי מיון, משטרה וכוחות חירום.

ראיתי אנשים שפועלים מדי יום תחת עומס, אחריות עצומה וקבלת החלטות בזמן אמת. כשנכנסתי לעולם הגיל הרך, גיליתי שהמשותף בין העולמות גדול הרבה יותר ממה שנדמה. גם כאן יש עומס. גם כאן יש שחיקה. גם כאן מטפלים בחסרי ישע. גם כאן מתקבלות עשרות החלטות בכל יום. רק שכאן מוסיפים גם חינוך, אהבה והכלה.

יש שעות שבהן כמעט כל גורמי העומס מצטברים יחד. במעונות היום זה בדרך כלל בין 11:30 ל-13:30. בגני הילדים העירוניים זה בדרך כלל בין 13:00 ל-14:00, לאחר שהגננת מסיימת את יום עבודתה, ונשארת לעיתים סייעת אחת, ולעיתים שתיים, עם קבוצה גדולה של ילדים.

בדיוק בשעות האלה מצטברים יחד: ילדים שמסרבים לאכול. ילדים שמסרבים להירדם. ילדים שמסרבים לשבת במפגש. ילדים שמתקשים בוויסות או מציבים אתגר מתמשך לצוות, לעיתים עוד לפני שקיבלו אבחון או מעטפת מקצועית. כמה אירועים במקביל. עייפות מצטברת של אנשי הצוות. אלו השעות שבהן העומס מגיע לשיאו, ולכן גם הסיכון לטעויות, לאיבוד עשתונות ולשחיקה גדל משמעותית.

זו אינה הצדקה לאף פגיעה. זו בדיוק הנקודה שבה צריך להתערב. לכן אני מציע לכל הורה לשאול את המסגרת החינוכית שאלה אחת פשוטה: איך הצוות שלכם מתמודד עם מצבים כאלה בשעות העומס? האם יש דרך עבודה ברורה? האם יש נהלים מוסכמים? האם כל אנשי הצוות פועלים באותה שפה מקצועית?

אנחנו עומדים בפיתחה של עוד שנת לימודים של ילדינו הרכים בשנים. לכן הגיע הזמן להפסיק לשאול רק "איך מפקחים?" ולהתחיל לשאול גם: "איך מחזקים?" כי בסופו של דבר, הפדגוגיה עוסקת בילדים. Prevention-Based Leadership מחזקת את הצוות שמגדל אותם. ורק כשמחזקים את הצוות – אפשר להגן באמת על הילדים.

מאור צור. צילום פרטי

• מאור צור הוא מייסד מיזם "גן מוגן", לשעבר ראש דסק הפלילים בחדשות 13 וחושף פרשת כרמל מעודה