כשאני הולך בסביבת כיכר המייסדים בראשון לציון, באזור שהוא לבה ההיסטורי של העיר, אני מביט בבית האבן הישן הניצב בפינת הרחובות רוטשילד ודרור.

קשה להתעלם ממראהו.

קירותיו מתפוררים, קירותיו מסביב מוזנחים ומראהו מעורר תחושה רחוקה מנעימה.

זהו בית פרימן, אחד הבתים הראשונים והחשובים שנבנו במושבה של פעם.

היו לו ימים יפים. בית פרימן בעבר. צילום ממוזיאון ראשון לציון.

ממעצבי המושבה

כמי שמתגורר בראשון לציון יותר מיובל שנים, חוקר את תולדותיה, מצלם וכותב רבות עליה, קשה בעיניי לראות את מצבו של הבית שכל כך הרבה אנשים וסיפורים הוא ראה מיום הקמתו בשנת 1883.

אהרן מרדכי פרימן נולד בוורשה בשנת 1846 ובשנת 1882, כשהתעוררה תנועת חיבת ציון, הוא עלה לארץ ישראל והגיע ליפו.

שם הצטרף לוועד חלוצי יסוד המעלה, ובט"ו באב תרמ"ב עלה עם קבוצת המייסדים אל האדמות שעליהן הוקמה ראשון לציון.

פרימן היה ממעצבי דרכה של המושבה וממנהיגיה הבולטים במשך עשרות שנים.

הוא נטע את אחד מכרמי הענבים הראשונים בראשון לציון והיה שותף להתפתחות ענף היין, שהפך לחלק מרכזי בזהות המושבה.

פרימן הבין כי יישוב אינו יכול להתקיים ללא חינוך.

על אדמת חצרו הוא הקים אוהל ממחצלות, הזמין מלמד מחברון ודאג שילדי המתיישבים ילמדו בו.

התלמידים ישבו על הארץ לצד שולחן נמוך, ובתנאים הצנועים החל לפעול בית הספר הראשון במושבה.

פרימן כיהן במשך 16 שנים בוועד המושבה ובמשך ארבע שנים עמד בראשו.

הוא היה ממייסדי בית הכנסת, בית המדרש, תלמוד התורה וקופת גמילות החסדים.

הוא ייסד את בית משפט השלום המקומי וכיהן בו כשופט ראשי.

פרימן היה שותף להקמת התזמורת הראשונה של ראשון לציון – "האורקסטרה" המפורסמת.

מי מתושבי העיר הוותיקים והחדשים אינו זוכר את הביצוע המרגש של שמעון ישראלי.

החליף לדרור

אחד מהסיפורים המזוהים עם פרימן התרחש במהלך מאבק האיכרים בפקידות הברון רוטשילד.

כאשר הפקיד שמואל הירש איים על תושבי המושבה כי יביא לחיסולה, התייצב מולו פרימן וקרא: "שקר! ראשון לציון חיה תחיה! קול המון כקול שדי! הלאה מפה!"

מספרים שפרימן אחז ברסן הסוסים והפנה את מרכבתו של הפקיד בחזרה לכיוון יפו.

פרימן החליף את שם משפחתו העברי ל"דרור", כביטוי לרצונו לחיות בארץ כאדם חופשי ועצמאי.

לאחר מותו נקרא על שמו רחוב דרור, שבשוליו נמצא ביתו.

בית פרימן נבנה בשנת 1883 מאבני כורכר בסגנון אירופאי.

חנוכתו הייתה אירוע חגיגי בתולדות המושבה, והיא הייתה קשורה לכתיבת השיר "חושו, אחים, חושו" בידי יחיאל מיכל פינס.

בחצר הבית הוקמו גם בית כנסת ובית מדרש.

זהו אינו סתם עוד בית ישן. בין קירותיו התנהלו חיי משפחה, התקיימו תפילות ולימודים, התקבלו החלטות ונרשמו פרקים חשובים בתולדות ראשון לציון.

פרימן הקפיד לתעד ביומניו את האירועים שהתרחשו במושבה.

במלאת שלושים שנה להקמתה פרסם את "ספר היובל לקורות המושבה ראשון לציון", בשני כרכים.

הספר הוא מקור היסטורי חשוב המספר על ימיה הראשונים של העיר מנקודת מבטו של אחד ממייסדיה.

אהרן מרדכי פרימן נפטר בשנת 1924 ונקבר בבית העלמין הישן בגני אסתר.

עדות מתפוררת

ביתו נותר אחריו כעדות מוחשית למפעל חייו, אך העדות הזאת הולכת ומתפוררת מול עינינו.

מרגיז וכואב לראות בית בעל חשיבות לאומית ועירונית במצב כזה.

אי אפשר להסתפק בשלט המספר בקצרה מה היה כאן.

יש להציל את בית פרימן, לשמרו כראוי ולהפוך אותו למקום המספר לציבור את סיפור המייסד ואת סיפורה של ראשון לציון.

ככל הידוע, בית פרימן נמצא עדיין בבעלות פרטית של צאצאי המשפחה.

זה אולי חלק מהקושי בשימורו.

שיקום בית אבן בן יותר מ־140 שנה הוא תהליך יקר ומורכב.

הבית נכלל בין המבנים המיועדים לשימור בראשון לציון.

העירייה מציעה לבעלי מבנים כאלה תמריצים וזכויות בנייה כדי לסייע במימון, אך השימור עצמו אמור להתבצע ביוזמת בעלי הנכס.

ערכו של בית פריימן שייך למורשת העיר כולה.

על העירייה, המשפחה והמועצה לשימור אתרים למצוא יחד פתרון שיאפשר את שיקומו ושימוש ראוי בו.

אסור להמתין עד שמצבו יחמיר ולא יהיה אפשר עוד להצילו.

מראהו המוזנח מכער מאוד את הרחוב.

הנין של פרימן

קשה לי שלא להוסיף מספר מילים אישיות על שלמה פרימן, נינו של אהרן מרדכי פרימן־דרור.

במשך תקופה ארוכה עבדנו יחד בגלי צה"ל.

אני שירתי בתחנה תחילה כחייל ובהמשך כאזרח עובד צה"ל, ושלמה היה מגיע מספר פעמים בשנה לתקופות של שירות מילואים כטכנאי שידור והקלטות.

רק בתקופה מאוחרת יותר התברר לי עומק קשרו לתולדות ראשון לציון ולמשפחתו של אחד ממייסדי המושבה.

עבורי אין זה רק סיפור היסטורי, אלא גם זיכרון אישי מאדם שהכרתי ועבדתי לצדו.

שלמה פרימן נולד בראשון לציון בשנת 1935 להוריו בניהו ואסתר פרימן.

הוא למד בבית הספר העממי חביב ולאחר מכן בבית הספר המקצועי מונטיפיורי בתל אביב.

בצעירותו ניגן בחצוצרה ושירת בחיל הים בהמשך ניהל את מחלקת הקול בטלוויזיה החינוכית עד לפרישתו.

הוא היה נשוי לפנינה לבית שרגא, ואב לשמעון ולאפרת.

הוא נפטר בשנת 2018 ונקבר בבית העלמין הישן בגני אסתר.

יהי זכרו ברוך!

ישראל פרקר הוא המייסד, העורך והמנהל של קבוצת הפייסבוק "ראשון לציון, עיר של נוסטלגיה"

ישראל פרקר. צילום: פרטי