זה העם שלי

בגיל 13 החליט איימן אבו סובוח לוותר על הלימודים.

אביו שעבד בבניין בישראל, חייב אותו לצאת איתו לעבודה.

הנער מחאן יונס רצה להישאר באתר הבנייה בראשון לציון, אלא שמשפחתו התנגדה.

כששב בעל כורחו לרצועת עזה הפכו חייו לסיוט מתמשך.

הוא הוכה באכזריות על ידי בני משפחתו ובהמשך על ידי אנשי הרשות הפלסטינית, כשהשמיע באוזניהם את רצונו להישאר בישראל.

אבו סובוח, כפי שתיאר בספרו, הצליח לחמוק, נכנס שוב לישראל והחל לעבוד כשומר באתרי בנייה.

כיוון ששהה בארץ ללא היתרים נעצר מספר פעמים ובסופו של דבר מי שסייע לו היה נסים אוזן, עובד המועצה הדתית בראשון לציון, שפגש בו במקרה באתר בנייה.

אבו סובוח מספר שאוזן הפך לאביו המאמץ ומשפחת אוזן הפכה למשפחתו.

שחר דור (מימין) ונסים אוזן מהמועצה הדתית בראשון לציון שאימץ אותו. צילום: פרטי

בסיועו עבר תהליך גיור, שינה את שמו לדור שחר, נשאר להתגורר בשיכון המזרח בראשון לציון ובהמשך אף נישא לגיורת איתה הוא מתגורר כיום בעיר היין.

לא מכבר הוציא שחר (49) את ספרו "מחאן יונס לתל אביב, סיפורו המצמרר של הפלסטיני שהתגייר", שזכה להצלחה גדולה ואף תורגם לאנגלית ולספרדית.

כשאתה מביט לאחור על הדרך שעברת, מילד שגדל בעזה ועד לאזרח ישראלי שמספר את סיפורה של ישראל בעולם, מה הדבר הראשון שעולה לך בראש?

"הדבר הראשון שעולה לי בראש זה איזה זכות להיות יהודי ישראלי ולהיות במעמד של מגן העם שבחרתי לי. הלוואי שכל היהודים היו יודעים מה זה יהודי".

עברת שינוי יוצא דופן: מעולם מוסלמי פלסטיני ליהדות ולחיים בישראל. מה היה הרגע שבו הבנת שישראל היא המקום שבו אתה רוצה לבנות את חייך?

"כשהייתי ילד אחרי כול מה שעברתי בחיים, הרגשתי בתוך הנשמה שאני לא שייך למקום שנולדתי בו, כלומר לעזה. זה לא המקום שלי וזו לא המשפחה שלי. לא רציתי להיות במקום חשוך, מקום של שנאה, מקום של מוות.

ברחתי מעזה לישראל, גיליתי את המקום שלי, את החיים, האהבה והאור. כאן בניתי את הבית במדינת ישראל. אני מרגיש שעם ישראל זה העם שלי"

דור שחר (מימין) בהרצאה נוספת בחו"ל. צילום: פרטי

אמרו שאני מגזים

אתה מסתובב בעולם ומספר את הסיפור האישי שלך כחלק מההסברה הישראלית. מהי התגובה של אנשים בחו"ל שהכי הפתיעה או ריגשה אותך?

"זה משהו שתמיד חוזר על עצמו. כשאני מספר את סיפור חיי כחלק מההסברה. כולם משותקים. הם שותקים, לא זזים. איש לא מדבר. אחרי שאני מסיים את ההרצאה יש טקס שחוזר על עצמו: המשתתפים מחבקים אותי, אומרים שהם מאמינים לי. ברגע הזה אני יודע שהמסר עבר ושהצלחתי לעשות שינוי בעולם. אין משהו יותר מרגש ומשמח מזה".

בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז 7 באוקטובר, הפכת את סיפור חייך גם לכלי במאבק על דעת הקהל. מה השתנה אצלך מאז אותו בוקר?

"השאלה הזאת גורמת לי לבכות. אני עדיין חי את ה-7 באוקטובר. לא קל לי. בזמן אמת התרעתי את הממשלה, את השרים, את חברי הכנסת, את התקשורת. לכולם סיפרתי מה התוכנית שלהם בעזה. חזרתי ואמרתי אינספור פעמים שיש להם תוכנית להיכנס, לשחוט אזרחים וילדים בזמן שהם ישנים. איש לא לקח אותי ברצינות. אמרו שאני מגזים. מאז האסון, החיים שלי השתנו. יש בי הרבה יותר דאגה. לדעתי, השבעה באוקטובר לא נגמר, הוא רק התחיל".

האם יש רגעים שבהם אתה מרגיש שהשליחות שלך להסביר את ישראל בעולם גדולה יותר ממך, ושאתה נושא איתך על הכתפיים גם את הסיפור של אנשים רבים אחרים?

"אני עושה הסברה באופן עצמאי. עזבתי הכל כדי להגן על מדינת ישראל. לא קל לי לספר את סיפור חיי. בכל פעם מחדש הכל עולה. עזבתי עבודה ומשפחה, אבל יש בי את הרצון והכוח שהקדוש ברוך הוא נתן לי. אני עושה את הפעילות הזאת בגאווה ובשמחה גדולה. אני ממש מרגיש שאני נושא על הכתפיים משקל כבד למען המדינה והעם היהודי".

אנחנו פוגעים בעצמנו

אתה מכיר מקרוב את החברה הפלסטינית ואת החברה הישראלית. מה לדעתך ישראלים רבים אינם מבינים על החברה הפלסטינית ומה לדעתך העולם אינו מבין על החברה הישראלית?

"לצערי, גם אחרי השבעה באוקטובר ישראלים רבים עדיין לא מבינים מה זה עזה, מה זה פלסטינים ומה זה איסלאם. עזה זה הוא גיהינום. חיים בו אנשים צמאים לדם של יהודים. חשוב להם לקיים מצווה אחת והיא לרצוח יהודים בשם אלוהים, בשם מוחמד. ישראלים רבים מאוד, כולל מקבלי ההחלטות, חושבים שהבעיה קיימת רק עם החמאס. הם טועים טעות גדולה. בעזה יש ג'יהאד איסלמי, עז אל דין קסאם, פת"ח, אש"פ, תנזים.

מבחינתי, אין שם אזרחים, יש שם מחבלים. אחרי האסון היתה לנו תמיכה גדולה בעולם, קיבלנו חיבוק גדול מרוב המדינות, אבל היום המצב השתנה. רוב העולם נגדנו. אנחנו, הישראלים, גרמנו לעצמנו נזק גדול בכך שהיו בינינו מי שטענו שישראל מבצעת רצח עם בעזה. אנשי צבא לשעבר וגם פוליטיקאים לשעבר התבטאו באופן בעייתי וזה מאוד עוזר לתנועות פרו פלסטינאיות. אנחנו פוגעים בעצמנו".

אתה מספר בעולם שנולדת וגדלת בעזה, אבל יש מי שיטענו שאתה מציג תמונה חד צדדית של החברה הפלסטינית. האם יש משהו שאתה חושב שישראל צריכה לעשות אחרת ושאתה נמנע מלומר בחו"ל?

"אני מספר בהרצאות שנולדתי בעזה, מספר מה מתרחש בעזה ומספר כמה היהודים שפגשתי היו טובים אליי ולעוד מאות אלפי פלסטינאים. עזרו לנו, נתנו לנו עבודה ופרנסה, יכולנו להתפתח אבל ההנהגה בחרה בטרור.

"לא פעם אנשים שמגיעים להרצאות מציגים לי סרטונים שבהם חיילי צה"ל שוברים בתים, ריהוט, לבושים הלבשה תחתונה של נשים ואין לי מה להגיד להם. נגרם לנו נזק אדיר בגלל הדברים האלה. למה לא לוקחים לחיילים את הטלפונים הניידים? כל סרטון כזה זה נזק אדיר לישראל.

אני אומר בהרצאות שישראל חייבת להמשיך להילחם בעזה, להשלים את העבודה, לשלוט בעזה. אין דרך אחרת".

אתה מדבר בפני קהלים בחו"ל שמגיעים לעיתים עם עמדה אנטי ישראלית מגובשת. האם קרה לך פעם שמישהו הצליח לגרום לך לפקפק במשהו שהאמנת בו?

"אני הולך עם האמת שלי בביטחון מלא. הם מקבלים את זה. לפעמים אומרים לי שהפלסטינאים לא רוצחים. אני שואל אותם: אתה מכירים את העזתים? אתם נולדתם שם? אני נולדתי וגדלתי שם. אני מכיר את מי שחי שם".

אין בעזה תמימים

אם היית צריך לבחור אדם אחד מהעבר שלך בעזה ולשבת איתו היום לשיחה של שעה מי זה היה, ומה היית רוצה לשאול אותו?

"אף אחד".

אפילו לא את בני המשפחה?

"אף אחד. אין לי קשר איתם".

יש מחיר אישי לשליחות שאתה עושה. האם היו רגעים שבהם אמרת לעצמך "אני לא רוצה יותר להיות הפנים של הסיפור הזה"?

"כל בן אדם שנולד יש לו סיפור, יש לו תפקיד. עבורי זו זכות גדולה ואני אומר לקדוש ברוך הוא תודה על הזכות שנתן לי להיות שליח של עם היהודי".

מה הדבר שהכי כואב לך כשאתה שומע ישראלים מדברים על תושבי עזה ומה הדבר שהכי מכעיס אותך כשאתה שומע אנשים בעולם מדברים על ישראל?

"למשל ישראלים שאומרים 'הניצחון המוחלט'. זה לא יהיה. אין דבר כזה לפרק את החמאס מנשקו ואין דבר כזה הגירה. היה מי שאמר שאם ניתן 10,000 דולר לכל עזתי הוא יעזוב ויהגר. אנשים חיים בסרט.
דבר נוסף שמרתיח אותי זו האמירה שיש בעזה חפים מפשע. זה מכעיס אותי. אין שם תמימים. אני שומע הרבה פעמים בחו"ל את הטענה זה שהיהודים רוצחים. שאנחנו מבצעים רצח עם בעזה. זה מרתיח אותי".

אתה נושא איתך שתי זהויות וסיפור חיים שמעטים יכולים להבין. האם אתה מרגיש שהמעבר לישראל פתר את שאלת הזהות שלך או דווקא הפך אותה למורכבת יותר?

"יש זהות אחת ויש סיפור אחד. נולדתי בעזה למשפחה פלסטינית מוסלמית, אבל הרגשתי כילד שאני יהודי. עברתי תהליך גיור והיום אני יהודי. אין לי בעיית זהות. אני זה שמזהיר אתכם ואת העולם מהסכנה".

אחרי כל מה שעברת, האם אתה עדיין מאמין שאפשר להגיע אי פעם לפיוס בין ישראלים לפלסטינים? ואם כן, איך הוא יכול להיראות?

"גם אתה חולם שיום אחד יהיה שלום? ‏מדינת ישראל ניסתה לעשות שלום וחתמנו על הסכמי אוסלו. מה קיבלנו? מחבלים מתאבדים באוטובוסים, בקניונים, בשווקים, במסעדות, בבתי קפה. רצחו יהודים.
בהמשך, נתנו להם את כל העזה. מה קיבלנו? טילים ורקטות למשך כמעט 30 שנה. ‏הזרימו להם מיליארדים של דולרים וקיבלנו את ה-7 באוקטובר. אתה לא יכול לדבר עם מישהו שרוצה להרוג אותך, להשמיד אותך, להוציא אותך מכאן. ‏לעולם לא יהיה איתם שלום. כל עוד הם קיימים נשלם מחירים כבדים. יש הבדל בינינו לבינם. היהודים מקדשים את החיים, הם מקדשים את המוות".

רבים בחו"ל באים להאזין. צילום: פרטי

נלחם עד הסוף

אם היית פוגש היום נער בן 13 מעזה שנמצא במצב דומה לזה שבו אתה היית האם היית אומר לו לעשות את מה שאתה עשית?

"לי אף אחד לא אמר מה לעשות. נלחמתי עד הסוף, שילמתי מחיר כבד מאוד והצלחתי. לא הייתי אומר לנער עזתי 'בוא, תהיה יהודי' כי הם שונאים את היהודים. הם לא רוצים שלום, אלא שנצא מפה".

‏ אחרי כל השנים בישראל, אתה עדיין מרגיש לפעמים "אורח" במדינה שאימצה אותך או שאתה מרגיש היום ישראלי לכל דבר?

"אני מרגיש יהודי, ציוני, ישראלי לכל דבר. אני נמצא בבית שלי, במדינה שלי".

אם השנה החדשה הייתה מאפשרת לך לבקש משאלה אחת עבור ישראל, לא משאלה פוליטית אלא משאלה של אדם שחווה את שני צדי הסכסוך, מה היית מבקש?

"הייתי מבקש אהבת חינם ושלום בינינו, היהודים".

ראש השנה הוא זמן של חשבון נפש והתחלות חדשות. אם היית יכול לחזור לילד שהיית בעזה ולומר לו משפט אחד על העתיד שמחכה לו, מה היית אומר לו?

"הייתי אומר לו: 'עם ישראל מחכה לך'".

מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה כאדם, כישראלי וכמי שהפך את סיפור חייו לשליחות בעולם?

"שאצליח בהרצאות ובהסברה. ההצלחה שלי זו ההצלחה של עם ישראל. שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה ושנדע רק בשורות טובות".