בבית זרובבל חביב בראשון לציון נערך בשבוע שעבר, בשיתוף סניף יד לבנים בעיר, ערב הנצחה מורשת וזיכרון מרגש על פרשת לזרוביץ־קירז'נר – פרשת רצח וחטיפה שאירעה באוג' 1938.

רק 25 שנה אחרי פוענחה הפרשה ואותרו שרידי הגופות.

מדוע דווקא כאן בראשל"צ?

שניים מהקרבנות של פרשת טראגית זו, אליהו קירז'נר ואחותו ברוריה, אשתו של קצין המשטרה משה לזרוביץ', נולדו כאן בראשל"צ בראשית המאה הקודמת.

לכן נקברו כאן כל שלושת הנרצחים בקבר אחים ב-22 באוגוסט 1963 במעמד מכובד.

עבורי כמי שנולד וכל ילדותי ונערותי עברה עלי בראשל"צ, עד הגיוס לצה"ל, הייתה זו סגירת מעגל מרגשת להפיק, להנחות ולהיות שותף להתרגשות הגדולה של בני משפחות לזרוביץ-קירז'נר הרבים שהיו באולם.

מיטשניק עם וורדה לב רן, אם שכולה שבעבר שימשה כיו"ר סניף יד לבנים בראשל"צ

אחד הארעים הטרגיים

לפני כחצי שנה קיבלתי שיחת טלפון מוורדה לב רן, אם שכולה שבעבר שימשה כיו"ר סניף יד לבנים בראשל"צ.

היא שאלה אם אני מכיר את פרשת לזרוביץ' קירזנר וביקשה שאקח על עצמי להפיק ולהנחות ארוע מורשת והנצחה בבית יד לבנים.

פרשת לזרוביץ־קירז'נר היא אחד מהארועים הטרגיים הקשים והמטלטלים בסכסוך היהודי-ערבי ובדרך להקמת המדינה שנדחקו לשוליים.

סבה של וורדה היה אחיו של השוטר משה לזרוביץ ז"ל, אחד הקרבנות המרכזיים בפרשה.

פרשת לזרוביץ־קירז'נר היא סיפור טרגי של חטיפה ורצח, אבל היא גם חלון לתקופה דרמטית בתולדות ארץ ישראל.

המרד הערבי הגדול, שפרץ ב־1936 ונמשך עד 1939, היה נקודת מפנה בתולדות היישוב.

הוא השפיע על הביטחון, על ההתיישבות, על יחסי יהודים וערבים ועל התפתחותם של מוסדות הביטחון של היישוב.

בין 400-600 יהודים נרצחו ונהרגו, כ-250 בריטים נהרגו ונרצחו ובין 3,000-6,000 ערבים נהרגו ונרצחו – רבים מהם על רקע סכסוכים פנימיים.

פרשת לזרוביץ־קירז'נר מאפשרת להסתכל על התקופה הזאת דרך סיפורן של שתי משפחות שנאלצו לחכות 25 שנים כדי לדעת היכן יקיריהן.

זו גם הסיבה שחשוב להחזיר את הפרשה שנדחקה הצידה מהזיכרון הציבורי.

ניסינו לעשות תיקון

בארוע השבוע ניסינו לעשות מהלך של תיקון שאולי יביא להנכחת הפרשה בציבוריות הישראלית. משה וברוריה לזרוביץ ואליהו קירז'נר ז"ל הם חלק מסיפורו של מאבק היישוב היהודי בארץ בדרך להקמת המדינה ואת הסיפור הזה חשוב לספר.

רבים מבני משפחות לזרוביץ וקירז'נר- דור שני, שלישי ורביעי נכחו באולם.

עבורם הערב לא היה עוד אירוע מורשת.

הוא היה חלק ממסע תיקון של זיכרון, הנצחה והכרה.

הפרשה מתרחשת באוגוסט 1938, בעיצומו של המרד הערבי הגדול.

משה לזרוביץ היה קצין משטרה וסגן מפקד מחנה המעצר בעתלית.

בלילה שבין 16 ל־17 באוגוסט הותקף המחנה בידי אנשי כנופייתו של יוסף אבו דורה במטרה לשחרר את 400 העצורים הערביים במחנה.

במהלך האירוע נחטפו משה לזרוביץ, רעייתו ברוריה, ילדיהם ואחיה של ברוריה, אליהו קירז'נר.

שלושת המבוגרים – משה, ברוריה ואליהו – נרצחו ונקברו בחורשת עין חוד, אך הפרטים על ההתרחשות לא היו ידועים במשך עשרות שנים.

שלושת הילדים שוחררו לאחר שלושה ימים והובאו אל קיבוץ משמר העמק.

הילד חגי, שהיה בן שנתיים וחצי במהלך החטיפה, נהרג שנתיים לאחר מכן בהפצצת מטוסים איטלקיים על ת"א בשנת 1940.

כך החלה אחת הפרשות הכואבות והמטלטלות של המרד הערבי הגדול.

לצד הטרגדיה המשפחתית השלטונות הבריטים לא הצליחו לאתר את הגופות ולפענח את פרטי האירוע.

במשך 25 שנים נשארו שתי המשפחות עם כאב גדול ושאלות רבות: מה באמת התרחש שם? כיצד נרצחו? היכן נקברו?

רק בשנת 1962, בשל לחץ של הבת רחל על מפכ"ל המשטרה וכתבה שפורסמה ב"מעריב", המשטרה החליטה לנסות לפתור את התעלומה.

התחיל כמעט מאפס

המשימה הוטלה על חוקר המשטרה שלמה בן אלקנה, ממקימי יחידת אית"ן בצה"ל לאיתור נעדרים.

בן אלקנה התחיל כמעט מאפס.

הבריטים לא השאירו תיקי מודיעין.

אלקנה שהיה דובר ערבית חקר עשרות עדים שנותרו בחיים, בחן פרטים, חקר מחדש והצליב מידע.

החקירה הובילה בסופו של דבר אל מקום מסתור באזור הכרמל, שבו נמצאו שרידיהם של שלושת הנעדרים.

שלושה כפתורים צבעוניים שהתגלו לצד השרידים סייעו באישור זיהוי הגופות.

ב-22 אוג' 1963 הובאו שלושת הנרצחים מאוג' 1938 לקבורה בבית העלמין בגני אסתר בראשל"צ בטקס משטרתי.

משמר כבוד של המשטרה ירה מטחים לזכרו ואת ארונו של משה לזרוביץ נשאו שישה קציני משטרה.

הם נטמנו בראשל"צ כי רחל ואליהו נולדו כאן.

המעגל נסגר.

זכות גדולה וסגירת מעגל היתה עבורי לצלול אל הפרשה המטלטלת הזו ולהיות שותף לאירוע, שלפחות לפי בני המשפחה שנכחו בו, היה אבן דרך חשובה במאמץ התיקון.

נשא דברים מרגשים בשם משפחת קירז'נר אלי דליצקי, נכדו של אליהו קירז'נר.

כן נטלו חלק בארוע: נאוה אגמון, בתו של שלמה אלקנה, החוקר שחשף את שרידי הגופות אחרי 25 שנה.

רפ"ק אורי קוסובסקי, בעברו ההיסטוריון של משטרת ישראל וכיום חוקר בצוות תחקירי ה- 7 באוקטובר של המשטרה.

נציגת משפחת לזרוביץ, וורדה לב רן, שסבה היה אחיו של משה לזרוביץ.

יואל אמסטר, שיזם את שיקום אתר הההנצחה והפקת סרט על הפרשה "צדיק כתמר יפרח", שקטע מרגש ממנו הוקרן בארוע והאמנית רחלי רוגל, שהכינה לכבוד הארוע תערוכה מיוחדת של הנצחה בכפתורים.

הזמרת שקד נוימרק, גם היא בת משפחה, ניגנה ושרה.

ותודה לעדי אנג"ל, מנהלת יד לבנים, ולסניף יד לבנים ראשל"צ על שיתוף הפעולה תודה וההוקרה.

האירוע צולם בוידאו ע"י גיל דור, שהתנדב למשימה, והסרט כבר עלה ליוטיוב. מוזמנים לצפות.

הסרט זמין בקישור:

גדעון מיטשניק, סא"ל במיל', הוא חוקר ולוחם מורשת