מעבר לאוכל המצוין והלאווירה הביתית המיוחדת, מסעדת הצדף בראשון לציון, שתיסגר בסוף השבוע, רשמה שיא נוסף, שסביר להניח יוכל להירשם בספר השיאים של גינס.

במהלך 25 שנות קיומה של המסעדה המצויינת, נישאו בה לא פחות מ- 16 זוגות ולפי דבריה של חגית שטרית, בתו של אחד הבעלים, דוד אביטל, אלו רק הזוגות שעליהם הם יודעים בוודאות.

"זה היה ממש בית, ובית מפגש לסועדים כאן", אומרת חגית. "ממש אווירה משפחתית".

והיא מפרטת. "אפילו הבן שלי מצא את בת הזוג שלו כאן. מנהלת המסעדה לשעבר התחתנה עם הברמן. היא הביאה לכאן את אחותה שעבדה כאן כמלצרית והיא התחתנה עם האחמ"ש. כשהוא עזב הוא הביא לכאן את אחיו כברמן והוא התחתן עם המנהלת. ממש חד גדאי. שלושה זוגות ברצף, והיו כמובן עוד".

חגית לא מסתירה את העצב הגדול שלה. "במשך 25 שנה אני הייתי מדליקה כאן את האור בבוקר. כל האנשים כאן היו כמו משפחה. החברות הכי טובות שלי עד היום הן המלצריות שעבדו כאן". [

"אני בצער כל כך גדול. אני מרגישה כאילו אני קוברת מישהו. אני עצובה מאוד. המסעדה הזו הייתה החלום של אבא שלי. אחר כך הצטרפו גם שני השותפים הנוספים. המקום הזה זיווג כל כך הרבה זיווגים. ממש בנינו משפחות. משפחות הצדף. הבעייה הגדולה אלו עובדי המטבח. אני יכולה לעשות הכל, אבל לא לבשל".

נסגרת אחרי 25 שנה. מסעדת הצדף. צילום: מתוך דף הטיקטוק של המסעדה

מיקי איתן, אחד השותפים אומר למקומון הדיגיטלי, ראשון אונליין: "אנחנו כבר לא כל כך צעירים ולא כל כך בריאים. אין לנו כאן דור המשך. גם החוזה שלנו מסתיים בסוף השבוע אחרי שהארכנו אותו בחודש. בעל המקום דרש שכירות גבוהבה הוגם קשה מאוד לבהשעיג היום עובדים. בעיקר טבחים. עצוב לי נורא, אבל אין מה לעשותעברנו קורונה, מלחמות והפיצויים שקיבלנו הם לעג לרש. נגמרה לנו המוטיבציה וגם נגמר לנו הכסף".

דוד איבטל (משמאל) והבנות. מסעדה משפחתית. צילום: בר כהן

לירן שבתאי, עורך בכיר בחדשות 12, בין השאר בנושא האוכל נפרד אף הוא בצער.

"סגירתה של מסעדת 'הצדף' בראשון לציון אחרי 25 שנות פעילות היא אקורד סיום צובט לב למוסד קולינרי שהפך להרבה יותר ממסעדת דגים, אלא לנקודת ציון של ממש. מסעדה שהייתה מזוהה לא רק בדגי ים טריים ופירות ים, אלא בפתיחת השולחן והדגים הנהדרים. העצב האמיתי הוא על אובדן של עוגן ותיק ויציב בנוף מסעדנות כל כך הפכפך. במציאות של היום, לראות מסעדנים מסורים נאלצים לנעול את הדלתות על מפעל חיים של רבע מאה זה כואב במיוחד, וזו תזכורת עגומה למאבק ההישרדות הבלתי פוסק של העוסקים בענף הזה".

"זו תזכורת עגומה למאבק ההישרדות הבלתי פוסק של העוסקים בענף הזה". לירן שבתאי. איור AI: שמואל אליעז