שם, גיל, עיר מגורים: אפיק אריאל בן 34 גר בראשון לציון.
מצב משפחתי: נשוי לנעמה ואבא של איתן בן החודש.
כמה זמן אתה בכיבוי והצלה ובאיזה תפקיד?
נמצא בכיבוי אש כ-6 שנים בתפקיד לוחם אש ומשמש כמפקד צוות, חובש מבצעי, ודובר התחנה.
מדוע החלטת להצטרף ללוחמי האש?
החלטתי לעבוד בתור לוחם אש מתוך רצון אמיתי להציל חיים,לעזור לאנשים ברגעים הקשים ביותר ולהיות שם עבור כל מי שזקוק לעזרה.
אתה זוכר את הרגע או האירוע שהוביל אותך להחליט להצטרף למכבי האש?
האמת זה מקרה קצת מצחיק. היינו אצל חבר בבית ועשינו על האש. הייתה איזה תקלה במנגל הגז והוא התחיל להתלקח. החברים ברחו מהבית ואפילו בעל הבית הרים ידיים וברח. אני נשארתי והצלחתי להשתלט על השריפה וחשבתי לעצמי אולי זה המקצוע שאני רוצה?
איך נראה יום / משמרת טיפוסית שלך?
אין אצלנו משמרות טיפוסיות אנחנו מגיעים לעבודה ב-7:00 בבוקר עד 7:00 בבוקר למחרת אל הלא נודע. יודעים איך זה מתחיל אבל לא יודעים איך המשמרת תיגמר ומה יקרה במהלך המשמרת.
מה היה המקרה הכי עצוב שנתקלת בו?
אין מקרה ספציפי אבל כל אירוע שבו אנחנו נתקלים באובדן חיים אם זה מתאונת דרכים, שריפה, או כל דבר אחר זה מקרה עצוב.

בזכות המנגל שנדלק. אפיק אריאל בפעולה. צילום: כבאות והצלה
מה הרגע הכי מספק או המשמעותי שהיה לך בעבודה הזו?
האמת כשאנחנו נמצאים באירוע משתדלים לנתק את הרגש ולהיות הכי מקצועיים שאפשר. אבל ברגע שמגיעים לאירועים ורואים את החוסר אונים של אותם אנשים אנחנו מבינים שלנו יש את היכולת להציל חיים ולסייע להם. זה הסיפוק האמיתי בעבודה.
יש לך "פילוסופיה" אישית או כלל שאת/ה חוזר/ת אליו כשקשה בשטח?
הכלל שמנחה אותי בדרך כלל באירועים הוא קודם כל לשמור על קור רוח, לחשוב בצורה שקולה ולפעול כצוות, להבין שאנחנו לא "סופרמן" ויש דברים שלצערנו קורים שהם לא בשליטתנו.
מה הקושי הכי גדול בכיבוי אש שאנשים בחוץ לא מבינים?
רוב הזמן אנשים רואים רק את רגעי הפעולה, אבל לא תמיד מבינים את האחריות שיש לנו על הכתפיים, העומס הנפשי ממראות קשים, להמשיך לתפקד גם לאחר אירועים מורכבים והחלק שמבחינתי הכי קשה זה לעשות את הסוויץ' ולא להביא את העבודה הביתה.
איך העבודה הזו שינתה את הדרך שבה את/ה מתנהל/ת בחיים האישיים (למשל בכביש, בבית, עם המשפחה)?
העבודה הזו לימדה אותי להעריך את החיים, את המשפחה ואת הדברים הקטנים שלפעמים לוקחים כמובן מאליו ולנסות לצפות את הסכנות ולמנוע אותם מראש.
איך התפקיד משפיע על המשפחה או החברים שלך – איך הם מגיבים כשאתה יוצא לקריאה?
אנחנו בתחנה משפחה אחת גדולה של כבאים אנחנו משאירים את העבודה בעבודה ולא מביאים אותה הביתה, מדברים ופורקים בינינו. אני יכול במהלך המשמרת להיות באירוע מורכב עם מראות קשים ולמחרת אחזור הביתה ואשתי לא תדע מזה.
מה עושה לך את היום אחרי משמרת ארוכה?
אז בחודש הקודם נולד לי בן בכור ובאמת לסיים משמרת אחרי 24 שעות לחזור הביתה לראות אותו, זה עושה לי את היום.
אם לא היית לוחם אש, באיזו מקצוע אחר היית בוחר?
כנראה עבודה עם סיפוק ואדרנלין.
משהו שהיית רוצה שכל אזרח יידע על העשייה של כיבוי אש?
הרבה לא יודעים על העבודה והסיכון היומיומי שלוחם אש נחשף אליו במהלך משמרת. אנשים חושבים שלוחמי אש רק מכבים שריפות ואומרים "נו כמה שריפות יש כבר בראשון, בטח אתם לא עושים כלום" או שחושבים שעיקר העבודה שלנו היא "לחלץ חתול מעץ". רוב האנשים לא יודעים את כמות האירועים שלוחמי האש נקראים אליהם, מחילוצים מיוחדים בגובה, במים, מבורות ועד לדליפות של חומרים מסוכנים, תאונות דרכים וכמובן שריפות.
מה היית אומר למי ששוקל לשרת כלוחם אש, אבל מתלבט
כדי להיות לוחם אש יש תהליך די ארוך של מיונים. במהלך המיונים אותו נבחן יודע אם המקצוע הזה בשבילו או לא. זה כמובן עוד לפני הקורס שאורך 4 חודשים. אני אומר למי שמתלבט: אם אתה אוהב אדרנלין וחשוב לך להציל חיי אדם, אתה קר רוח ויודע לתפקד במצבי לחץ, תבוא או תבואי לנסות. מקסימום תגלו שזה לא בשבילכם, אבל לפחות ניסיתם.
משפט אחד שמסכם למה שווה להיות לוחם?
"כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו"
מה אתה הכי אוהב בעיר ראשון לציון?
אני נולדתי וגדלתי בראשון ושמח להיות חלק מההתפתחות שלה. אני גאה כמובן לשרת את התושבים שלה במסגרת תפקידי.
מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול. מה החלום הכי גדול שלך בחיים?
אני חושב שמצאתי את הייעוד שלי בחיים והגשמתי איזה חלום מגיל קטן. כמובן שהשאיפה שלי היא להמשיך ולהתפתח במערך.

תגובות