ראשון לציון ממשיכה להיות אחת הערים הגדולות בישראל, נהנית מתוחלת חיים גבוהה, משיעור מרשים של זכאים לבגרות ומרמת הכנסה הגבוהה מהממוצע הארצי. עם זאת, אוכלוסייתה מבוגרת יחסית ורוב תושביה המועסקים עובדים מחוץ לעיר.

כך עולה מניתוח "ראשון אונליין" לקובץ הרשויות המקומיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024. כדי להבין היכן ניצבת ראשון לציון, השווינו את נתוניה לאלה של שלוש ערים סמוכות – חולון, רחובות ונס ציונה – וכן לממוצע בישראל.

חשוב לציין כי אף שהקובץ מתייחס בעיקר לשנת 2024, חלק מהמדדים מבוססים על תקופות אחרות. נתוני השכר והתעסוקה מתייחסים ל-2023, נתוני החינוך לשנת הלימודים תשפ"ד, נתוני תוחלת החיים הם ממוצע לשנים 2020-2024 ונתוני הדירות בשכירות מעודכנים ליוני 2025.

יותר מרבע מיליון תושבים – אבל קצב הגידול מתון

בסוף שנת 2024 התגוררו בראשון לציון 259,275 תושבים. היא הייתה גדולה משמעותית מהערים שנבדקו: בחולון התגוררו 191,829 תושבים, ברחובות 155,049 ובנס ציונה 47,267.

אוכלוסיית ראשון לציון גדלה במהלך השנה ב-0.44%. מדובר בשיעור נמוך מהממוצע הארצי, שעמד על 1.14%, וגם נמוך מהגידול ברחובות – 0.67%. עם זאת, מצבה היה טוב יותר מזה של חולון ונס ציונה, שבהן נרשמה ירידה של 1.17% ושל 1.01% בהתאמה.

ראשון לציון הייתה גם היחידה מבין ארבע הערים שרשמה מאזן הגירה פנימית חיובי. מספר התושבים שעברו אליה מיישובים אחרים היה גבוה ב-601 ממספר התושבים שעזבו אותה לטובת יישובים אחרים. ברחובות נרשם מאזן שלילי של 188 תושבים, בנס ציונה מאזן שלילי של 431 ובחולון מאזן שלילי של 2,169 תושבים.

עם זאת, כאשר מביאים בחשבון גם את יתר רכיבי ההגירה, המאזן הכולל של ראשון לציון היה שלילי והסתכם ב-235 תושבים.

כמעט אחד מכל חמישה תושבים בן 65 ומעלה

ראשון לציון היא עיר מבוגרת ביחס לישראל. בני 65 ומעלה היו 19.8% מתושביה, לעומת 12.8% בלבד באוכלוסייה הארצית. המשמעות היא שכמעט אחד מכל חמישה תושבים בעיר כבר חצה את גיל 65.

שיעור האזרחים הוותיקים בחולון היה מעט גבוה יותר – 19.9%. בנס ציונה עמד השיעור על 16.4% וברחובות על 15.7%.

למרות שיעור האוכלוסייה המבוגרת, יחס התלות בראשון לציון דווקא היה הנמוך מבין ארבע הערים. בעיר היו 814 ילדים ואזרחים ותיקים לכל 1,000 תושבים בגילי העבודה, לעומת 907 בישראל, 880 בחולון, 928 בנס ציונה ו-949 ברחובות.

הסיבה לכך היא ששיעור הילדים והצעירים בראשון לציון נמוך יחסית, ולכן מספר התושבים התלויים באוכלוסייה בגילי העבודה אינו גבוה כפי שאפשר היה לצפות משיעור האזרחים הוותיקים.

תוחלת החיים גבוהה מהממוצע בישראל

תוחלת החיים הממוצעת בראשון לציון בשנים 2020-2024 עמדה על 84.3 שנים – יותר משנה מעל הממוצע הארצי, שהגיע ל-83.1 שנים.

הנתון בראשון לציון כמעט זהה לזה של רחובות, שבה תוחלת החיים עמדה גם היא על 84.3 שנים. בחולון נרשמה תוחלת חיים של 83.2 שנים. עבור נס ציונה לא פורסם נתון, משום שטבלת תוחלת החיים בקובץ מתייחסת לערים שבהן 50 אלף תושבים ומעלה.

גם שיעור מקרי הסוכרת המתוקנן בראשון לציון היה נמוך מהממוצע הארצי: 58 מקרים ל-1,000 תושבים, לעומת 63.2 בישראל. ברחובות נרשמו 56.7 מקרים ל-1,000 תושבים, בנס ציונה 50.4 ובחולון 63 – כמעט כמו הממוצע הארצי.

87% זכאים לבגרות: ראשון מקדימה את חולון ורחובות

אחד הנתונים הבולטים ביותר של ראשון לציון מגיע ממערכת החינוך. בשנת הלימודים תשפ"ד היו 87.3% מתלמידי כיתות י"ב בעיר זכאים לתעודת בגרות, לעומת 71% בכלל ישראל.

• נס ציונה: 95.2% זכאים לבגרות.
• ראשון לציון: 87.3%.
• חולון: 81%.
• רחובות: 77.9%.

גם בשיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות הציגה ראשון לציון נתון גבוה: 78.6%, לעומת 59.3% בישראל. נס ציונה הובילה עם 89.3%, רחובות הגיעה ל-71.4% וחולון ל-68.5%.

מנגד, כאשר בוחנים את שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרב בני 35-55, ראשון לציון נמצאת קרוב לממוצע הארצי. 31.2% מבני קבוצת הגיל בעיר היו בעלי תואר אקדמי ממוסד ישראלי, לעומת 31.7% בישראל. ברחובות נרשם שיעור של 44.1%, בנס ציונה 56.6% ובחולון 25.8%.

שיעור בני 20-25 הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה היה בראשון לציון 21% – גבוה מהממוצע הארצי, 16.4%, ומרחובות ומחולון, שבהן נרשמו 19% ו-17.2% בהתאמה. בנס ציונה עמד השיעור על 21.9%.

השכר גבוה מהממוצע – אבל נמוך מברחובות ובנס ציונה

ההכנסה החודשית הממוצעת של בעלי הכנסה בראשון לציון עמדה בשנת 2023 על 13,993 שקל. מדובר בסכום הגבוה בכ-1,170 שקל מהממוצע הארצי, שהסתכם ב-12,823 שקל.

עם זאת, ראשון לציון לא הובילה בהשוואה המקומית. בנס ציונה עמדה ההכנסה הממוצעת על 17,678 שקל וברחובות על 14,426 שקל. בחולון נרשם ממוצע של 12,422 שקל – נמוך גם מהממוצע הארצי.

גם בראשון לציון ניכר פער גדול בין נשים לגברים. ההכנסה הממוצעת של גברים בעיר עמדה על 16,708 שקל, לעומת 11,319 שקל בקרב נשים – פער של 5,389 שקל בחודש.

ההכנסה הכספית נטו לנפש במשקי הבית בראשון לציון עמדה על 8,355 שקל בחודש, לעומת 6,811 שקל בישראל. זה היה הנתון הגבוה מבין הערים הגדולות שנבדקו: ברחובות נרשמו 7,978 שקל ובחולון 6,412 שקל. נתון זה לא פורסם עבור נס ציונה.

62% מהמועסקים עובדים מחוץ לראשון לציון

למרות אזורי התעסוקה הגדולים והמתפתחים בעיר, רוב המועסקים תושבי ראשון לציון עובדים מחוץ לגבולותיה. שיעורם עמד על 62.4%, לעומת 54.3% בכלל ישראל.

בחולון היה שיעור העובדים מחוץ לעיר גבוה אף יותר והגיע ל-66.3%. ברחובות הוא עמד על 58.2%. עבור נס ציונה לא פורסם נתון, משום שטבלת סקר כוח האדם מתייחסת לערים המונות 50 אלף תושבים ומעלה.

לצד זאת, שיעור התעסוקה בראשון לציון היה גבוה: 66.7% מבני 15 ומעלה היו מועסקים, לעומת 60.8% בישראל. שיעור הבלתי מועסקים בעיר עמד על 2.3%, נמוך מהממוצע הארצי, 3%.

יותר בעלי דירות, פחות שוכרים

71.4% ממשקי הבית בראשון לציון התגוררו בדירה בבעלותם, לעומת 66.7% בישראל. שיעור הבעלות בעיר היה גבוה גם מזה שנרשם בחולון, 64.7%, וברחובות, 63.7%.

לפי מרשם המבנים והדירות, 26.7% מהדירות בראשון לציון היו בשכירות ביוני 2025. מדובר בשיעור נמוך מהממוצע הארצי, 28.8%, ונמוך מהשיעור בחולון וברחובות – 32.1% ו-29.8% בהתאמה. בנס ציונה עמד שיעור הדירות בשכירות על 22.1%.

2,303 דירות הושלמו בעיר בשנה אחת

נתוני הבנייה מדגישים את היקף הפיתוח בראשון לציון. במהלך שנת 2024 החלה בעיר בנייתן של 1,024 דירות – יותר מאשר ברחובות, שבה החלה בניית 853 דירות, בחולון עם 446 דירות ובנס ציונה עם 38 בלבד.

הפער היה גדול עוד יותר בנתוני גמר הבנייה. בראשון לציון הסתיימה במהלך השנה בנייתן של 2,303 דירות, לעומת 728 ברחובות, 536 בחולון ו-79 בנס ציונה.

הפער בין מספר הדירות שהושלמו למספר התחלות הבנייה מלמד בעיקר על הבשלת פרויקטים שהחלו בשנים קודמות. הוא אינו מעיד לבדו על ירידה עתידית בבנייה, אך מדגיש את היקף יחידות הדיור שנוספו בפועל לעיר במהלך 2024.

פחות תאונות ביחס לגודל האוכלוסייה

בראשון לציון נרשמו בשנת 2024 כ-0.52 תאונות דרכים עם נפגעים לכל 1,000 תושבים. זהו שיעור נמוך מהממוצע הארצי, שעמד על 0.83 תאונות ל-1,000 תושבים, ודומה לנס ציונה, שבה נרשם שיעור של 0.53.

בחולון עמד השיעור על 0.77 תאונות ל-1,000 תושבים וברחובות על 0.45.

בקובץ הלמ"ס לא מופיעים נתוני כמות הפסולת ושיעור המחזור של ראשון לציון לשנת 2024, ולכן לא ניתן לערוך בתחום זה השוואה מהימנה לערים השכנות.

עודף מצטבר של 67.7 מיליון שקל – לצד חוב גדול

הכנסות התקציב הרגיל של עיריית ראשון לציון הסתכמו ב-10,819 שקל לתושב, לעומת ממוצע ארצי של 9,883 שקל. ההוצאה בתקציב הרגיל עמדה על 10,801 שקל לתושב.

העירייה סיימה את שנת 2024 בעודף של כ-4.7 מיליון שקל בתקציב הרגיל, ובסוף השנה היה לה עודף תקציבי מצטבר של כ-67.7 מיליון שקל. חולון הציגה עודף מצטבר של 145.6 מיליון שקל ונס ציונה עודף של פחות ממיליון שקל. ברחובות, לעומת זאת, נרשם גירעון מצטבר של כ-247.9 מיליון שקל.

מנגד, עומס המלוות של ראשון לציון הסתכם בכ-793.7 מיליון שקל. זהו הסכום הגבוה מבין ארבע הערים גם לאחר שמביאים בחשבון את גודל האוכלוסייה: כ-3,061 שקל לתושב, לעומת ממוצע ארצי של כ-1,790 שקל לתושב.

יחס גביית הארנונה למגורים מכלל החיובים שנצברו עמד בראשון לציון על 85.4%, גבוה מהממוצע הארצי, 75.5%, אך נמוך מהיחס ברחובות ובנס ציונה – 96.6% ו-94.2% בהתאמה. בחולון עמד היחס על 87%.

השורה התחתונה: עיר חזקה שמתמודדת עם תהליך התבגרות

הנתונים מציגים את ראשון לציון כעיר גדולה וחזקה, עם תוחלת חיים גבוהה, שכר מעל הממוצע, שיעור תעסוקה גבוה, הישגים מרשימים בבגרויות ותנופת בנייה משמעותית.

מנגד, העיר מתמודדת עם כמה אתגרים ברורים. כמעט חמישית מתושביה בני 65 ומעלה, קצב גידול האוכלוסייה נמוך מהממוצע הארצי, יותר משישה מכל עשרה מועסקים עובדים מחוץ לעיר ועומס המלוות גבוה יחסית.

בהשוואה לערים השכנות, ראשון לציון אינה מובילה בכל מדד. נס ציונה מציגה הישגים גבוהים יותר בחינוך ובהכנסה, ורחובות מובילה בשיעור בעלי התארים האקדמיים. אבל ראשון לציון משלבת גודל, שיעור תעסוקה גבוה, בעלות רחבה על דירות, מאזן הגירה פנימית חיובי והיקפי בנייה שאין להם מקבילה בערים שנבדקו.