יש משהו מעליב במיוחד בהנצחה סלקטיבית.

כשעירייה מחליטה לכבד את בני העיר שהלכו לעולמם, היא יוצרת ציפייה לצדק מינימלי.

אבל בראשון לציון בחרו אחרת.

על הקיר בכניסה להיכל התרבות תלו את תמונות האמנים ספי ריבלין, שושנה דמארי, יגאל בשן ויעקב אגם, אמנים שהביאו תהילה לעיר, אבל מחוץ לתמונה, תרתי משמע, השאירו את זהר ארגוב.

לא במקרה. לא מתוך שכחה תמימה. פשוט מחקו אותו, את פועלו ואת תרומתו לתרבות הישראלית.

הזמר שנולד, גדל, גר ונקבר בעיר, שפתח את הדלת לזמר המזרחי, שהפך לאגדה וכונה בידי מעריצו הרבים, עד היום, "המלך", לא זכה אפילו לתמונה על הקיר.

וזה לא רק חוסר טעם. זה חוסר בושה.

אפלייה שראוי להתעכב עליה במיוחד בימים אלו כי מחר, שישי 6 בנובמבר, ימלאו 39 שנה למותו הטרגי של זוהר בתא המעצר במשטרת ראשון לציון.

ללא זוהר. קיר ההנצחה בהיכל התרבות מאיר ניצן בראשון לציון. צילום: אמנון ארגוב

הרקע המקומם

לא מכבר החליטה העירייה על פרויקט הנצחה ראוי לכל הערכה.

בכניסה להיכל התרבות נתלו תמונות של אמנים ילידי העיר שהלכו לעולם. מתחת לכל תמונה הוסף כיתוב על פועלו של כל אמן. כך נתלו זה לצד זה תמונות של השחקן והקומיקאי ריבלין, הזמרת דמארי, הזמר בשן והאמן אגם.

אלא שפרויקט ההנצחה הזה מקומם.

משום מה, העירייה והיכל התרבות החליטו להשכיח מהזיכרון ולהתעלם מאמן יליד העיר שתרם תרומה ענקית לתרבות.

תמונתו ושמו של ארגוב נעדרים מקיר ההנצחה והדבר, כצפוי, גורר ביקורת ציבורית קשה.

לפי המידע שיש בידי המקומון הדיגיטלי, ראשון אונליין, מי שאחראית על הפרויקט היא ממלאת מקום וסגנית ראש העיר, ליאל אבן זוהר.

פתח לכולם את הדלת

אמנון ארגוב, אחיו של זהר, מה המשמעות עבורך לראות תערוכה שמציגה אמנים תושבי העיר אבל לא את זוהר?

"יש טענה לפיה אין מקום להכניס כל אמן יליד העיר הזאת לתערוכה. אני יכול להגיד בדיוק ההיפך. יש ים של אנשים ששואלים 'למה זוהר לא הונצח בהיכל? שוב, מה שהוא עשה מבחינה אמנותית תרבותית נטו, כזמר, ואיך שהוא הוביל את כל הזמר המזרחי ופתח לכולם את הדלת כדי שכולם יוכלו להיכנס, רק על זה צריכה להיות ההנצחה. להתעסק בתרומה האומנותית שלו נטו".

ומה אתה חושב? למה לדעתך זהר לא הונצח בהיכל התרבות?

"הרבה מאוד אנשים שואלים אותי את השאלה הזאת. אין לי תשובה מכובדת לשאלה הזאת. אין. בעיני זה מכוער, ממש מכוער. אני מבקש שישימו את התמונה של זהר בקיר ההנצחה שהקימו בהיכל התרבות. הוא אמן שנולד וגדל

וגר בעיר ותרם תרומה אדירה לתרבות הישראלית".

פנית לעירייה או להיכל התרבות? ניסית להבין מה עומד מאחורי ההחלטה?

לא פניתי לאף אחד בעירייה, לשום אדם. מצד שני, אנשים, ולא רק מעריצים של זוהר, לא מפסיקים לפנות אליי בשאלות. אני מקבל את זה בפרצוף בהודעות פרטיות: 'למה עושים ככה?' ו-'למה עושים ככה?'.
לא נעים, עזוב. לא נעים".

אמנון מספר שבעבר נפגש עם ראש העירייה, רז קינסטליך, בניסיון להרים מופע לזכר אחיו.

מה היה שם?

"לפני כמה שנים הייתי אצל ראש העירייה בפגישה אישית", הוא מגלה. "ביקשתי להיפגש לטובת מופע לזכרו של זוהר בעיר שלנו, בעיר שגדלנו בה ונולדנו בה, בהיכל התרבות. ראש העירייה נתן מנדט, ואמר: 'אוקיי, אני מוכן שזה יהיה עד סכום ככה וככה ותתקדם עם מנהלת האירועים של היכל התרבות'. איך שזה הגיע לשם, אליהם, אני מנסה להזיז את זה קדימה ואז מכרו לי כל מיני שטויות: 'אנחנו לא יכולים… אנחנו משכירים את האולם ואתה צריך לעשות יח"צנות ואתה צריך לעשות את זה ולעשות את זה… הם סנדלו את זה ונעלו את זה בדרך הכי מכוערת, הכי מחפירה והכי לא נעימה שיש".

פשוט לא נעים.

"מצד שני, הם מביאים לשם את המחזמר האחרון שעשו על זוהר, 'הפרח בגני', שהפיק התיאטרון העברי. הייתי מאוד גאה במחווה של התיאטרון הזה. הייתי חלק מעניין של להרים את המחזמר הזה, כמו ההולוגרמה של זוהר ועוד הרבה דברים. צחוק הגורל הוא שהמחזמר רץ לפחות עשר פעמים בהיכל התרבות בראשון. אבל לי, לאחיו שגדל יחד איתו, לא איפשרו לעשות משהו מכובד לזכרו".

אתה מצפה שיהיה בעתיד מופע לזכרו בראשון לציון?

"מופע לזכרו של זוהר בתאריך הפטירה שלו כבר לא יצא השנה. אני מתכוון להיפגש עם ראש העירייה ואבדוק אתו היטב איך הוא מתכוון לעשות משהו במלאת 40 שנה ללכתו של זהר בשנה הבאה. הוא חייב את זה למעריצים, לזוהר כתושב העיר, למשפחה שלנו. פשוט חייב את זה. זה חוב מוסרי לאמן יליד ותושב העיר, בטח ובטח לאמן ברמה כזאת".

אחרי עשרות שנים העירייה החליטה לשנות את שם רחוב הפרח לרחוב הפרח בגני. לא אהבתם את ההנצחה הזאת.

"נכון. אני דורש רחוב לכבודו, רחוב על שמו. לא לפחד! כמו שברמלה קראו בשכונת האמנים כיכר על שמו וזה נראה מדהים, גם בראשון, בבית שלו, המקום שבו נולד וגדל, אפשר לכבד את המת. אמן בסדר גודל כזה צריך שיונצח וזה מה שאני מבקש שיקרה".

אתה מאמין שזה יקרה?

"כשראש העירייה יפגוש אותי לשיחה אישית, אגיד לו למה חשוב להפיק ערב לכבוד זוהר. הוא חייב להפשיל שרוולים ולעשות משהו. זו מחויבות מוסרית שלו, במיוחד שהוא כבר נתן את האישור הראשוני, אבל העובדים שלו חירבשו את זה, וזה לא נעים. על זה אני הולך להילחם בכל הכוח. כמובן בדרך הכי מוסרית שיש, כן?".

אחד ויחיד בקולו. ״המלך״. איור AI שמואל אליעז

פנינו לליאל אבן זוהר. "שלום ליאל. אני פונה שוב אלייך. הייתי רוצה לדעת על פי אילו קריטריונים הונצחו האמנים על קיר היכל התרבות ומדוע לא הונצח שם זוהר ארגוב ז״ל, שהוא (יחד עם ספי ריבלין) גדל, חי ויצר כל חייו בראשון לציון והוא אחראי למהפכת הזמר המזרחי שנכנס ללב המיין סטרים. לדעת רבים מאוד בעיר הוא היה חייב להיות מונצח כאן וזו בושה לעיר שאינה זוכרת את מיטב אומניה שגדלו בתנאים בלתי אפשריים בשיכון המזרח. אודה לתשובתך".

סגנית וממלאת מקום ראש העיר. עו"ד ליאל אבן-זוהר. צילום: פרטי

"לשאלתך לגבי התמונות", עונה למקומון הדיגיטלי ראשון אונליין, ממלאת מקום וסגנית ראש העיר ליאל אבן זוהר. "הן משקפות חלק מאומני העיר המפורסמים ובוודאי לא את כולם, וכמובן לא את כלל האומנים בעיר בהווה או בעבר. מוצגות תמונות של זמרת, שחקן, יוצר ומשורר וצייר ופסל, שמשקפות כמובן רק חלק קטן מאומני העיר ונותנות מרחב לכמה אומנויות ולא רק לאומנות אחת כמו שירה. מניחה שבעתיד תהיינה עוד תמונות של אמנים- מהעבר ומהווה, שיפרשו על פני קירות היכל התרבות. לגבי זוהר ארגוב – למיטב ידיעתי יצירתו הונצחה ברחוב על שם השיר 'הפרח בגני' בשיכון המזרח".