ישנם מספר סימנים שהתנהגות הילד משפיעה על הזוגיות.

זה מתחיל כשיש רק ילד אחד וגם כשיש כבר מספר ילדים.

הורות דורשת מאיתנו מיומנויות רבות, וללא חלוקת זמן ומשאבים בצורה נכונה, הזוגיות נשחקת ומשלמת מחיר.

הילד יכול לאתגר אותנו בהתנהגויות כמו: התפרצויות, התנגדות, חוסר שיתוף פעולה.

העייפות מצטברת, הסבלנות מתקצרת ואז, בלי לשים לב, זה כבר לא רק ביניכם לבין הילד.

זה נכנס גם לזוגיות.

יש משהו מאוד מבלבל במצבים האלה:

אתם שני הורים טובים, עם כוונות טובות, שרוצים לעזור לילד, אבל מוצאים את עצמכם יותר ויותר בצדדים שונים.

כל אחד מושך לכיוון אחר, כל אחד בטוח שהוא פועל נכון, ובדרך לשם הקשר ביניכם מתחיל להישחק.

לא בבת אחת, אלא לאט, בתוך היומיום העמוס.

זוגות רבים שאני פוגשת לא מגיעים “ליעוץ זוגי”.

הם מגיעים להדרכת הורים כי הילד לא מקשיב.

אבל מהר מאוד מתגלה שהקושי האמיתי הוא התחושה שכל אחד מתמודד לבד וכל אחד רואה את הקושי כאישי שלו.

בנוסף במקרים רבים אין ביניהם הסכמה איך לפעול.

איך מזהים שזה כבר משפיע על הזוגיות?

1. אותם ויכוחים חוזרים: “את קשוחה מדי”, “אתה כל הזמן מוותר לו”. כל סיטואציה עם הילד הופכת לוויכוח ביניכם.

2. תחושת לבד בתוך הבית: אחד ההורים מרגיש שהוא “מחזיק את הכול”, והשני לא באמת מבין את העומס.

3. הזוגיות הופכת לניהול משימות: מדברים על מי לקח, מי החזיר, מי עשה ופחות על איך מרגישים. כמעט ולא משתפים ולאט לאט מתרחקים.

מה אפשר לעשות כבר עכשיו?

בחרו עיקרון משותף אחד.

לא צריך להסכים על הכול.

כן חשוב להסכים על משהו בסיסי.

למשל, לא מגיבים מתוך כעס, זה יוצר קרקע יציבה.

חלקו תפקידים במקום להיאבק על גישות.

במקום להתווכח “מי צודק”, הגדירו מי אחראי על מה. זה מוריד עומס ומפחית חיכוך.

הכניסו רגע יומי של חיבור.

שיתוף אחד ביום על נושא שלא קשור לילדים.

תתעניינו באמת מתוך רצון אמיתי לשמוע את התשובה “איך היה לך היום?” זה יכול לשנות את האווירה.

בסופו של דבר, ילד מאתגר לא אמור לפרק זוגיות.

אבל בלי מודעות וכלים הוא בהחלט יכול לשחוק אותה.

וכשזוג חוזר להיות צוות, קורה משהו מעניין.

לא רק הזוגיות משתפרת גם ההתנהגות של הילד מתחילה להשתנות.

כי ילדים צריכים הורים שלא רק יודעים מה לעשות ,אלא יודעים להיות יחד.

תמר כהן-לוי. צילום: פרטי

תמר כהן לביא היא יועצת זוגית, מדריכת הורים ופסיכותרפיסטית CBT. נייד- 050-8442298