לאבא שלי, שמשון רבינוביץ ז"ל, (סמוך הקטן) היה משפט:

"השכל הוא כמו המשטרה. הוא מגיע אחרי האירוע".

אני לא יודע אם הטור השבועי הזה שאני כותב לעיתון הדיגיטלי שכבש את רישון ("ראשון אונליין") יתפרסם לפני האירוע שאני הולך לספר לכם עליו או לאחריו, אבל אבא שלי שבשמיים לא יוכל להגיד עליי שאני כמו המשטרה.

באתי לפני.

בתור האחרון שעושה חקלאות ברישון (לגילוי נאות: יש גם את בן שלום, אבל הוא לא בן רישון), אני נדרש לעקוב יום-יום אחרי מזג האוויר שההשפעה שלו על המנגו, האבוקדו וההדרים שאני מגדל היא מיידית ודורשת במקרים רבים תגובה מיידית.

אחד הדברים שהכי מדהימים אותי הוא שהאנשים מסביבי, שמה שלא יהיה יקטרו על מזג האוויר, לא באמת יודעים ולא זוכרים מה היה כאן באמת השנה.

מי למשל זוכר שחודש פברואר השנה התחפש (אולי לקראת פורים) לחודש יוני עם 20-25 מעלות ובלי אף טיפה של גשם, למרות שהיסטורית הוא החודש הכי קר בשנה?

מי זוכר שבחודשים מרץ, אפריל, מאי ויוני לא היה אפילו יום אחד שהטמפרטורה ברישון עברה את ה-30 מעלות, למרות שכל שנה בחודשים הללו יש הרבה יותר מחמסין אחד של כמעט 40 מעלות

חמסין שהשנה פסח עלינו והסתער על אירופה האומללה (ולא רק בגלל זה)?

זה שהטמפרטורות היו נוחות (מדי), לא הפריע כמובן לאף אחד, ובמיוחד לרעייתי היקרה, לילל כמה חם פה, כמו כל שנה.

עצי המנגו עצובים וזוכרים. צילום: מומי רבינוביץ׳

אבל אגיד לכם מי כן זוכר: כל עצי המנגו במדינת ישראל שהמהפכה במזג האוויר מנעה מהם להבשיל וגרמה לכך שהיבול השנה יהיה ברמה של 20% מהיבול בשנה ממוצעת, זוכרים היטב.

כשאתם משלמים 30 ₪ לקילו מנגו איכותי (לעומת 10 ₪ בשנה שעברה), אתם בכלל לא מבינים למה, אבל העצים כן.

וכאן, בטרפת של מזג האוויר, מתחיל סיפור האירוע שלנו:

אם פברואר התחפש ליוני, אז למה שאוגוסט לא יתחפש לנובמבר?

ולא לסתם נובמבר; לנובמבר גשום?

במסגרת התחפושת הזו תקבלו כבר בסוף השבוע הזה עשרות מילמטרים של גשם, כאן אצלנו ברישון (או ממש ליד).

שמעתם פעם שהיורה (למי שחלש בעברית, היורה זה הגשם הראשון) מגיע באוגוסט?!

ואם שכחתם, רק לפני שבועיים, באמצע אוגוסט, פקדו שיטפונות עזים ונדירים אזורים שלמים במזרח הארץ וים המלח.

גשם חלשלוש באוגוסט כבר היה. נדיר, אבל היה.

פעמיים גשם אמיתי בחודש אוגוסט אחד – זה עוד לא היה אף פעם.

ריד מיי ליפס: אף פעם!!!

אז קודם כל תתכוננו שבשבת וראשון (30-31 לחודש) יהיה גשם. וגם יהיו כנראה רוחות שאנחנו לא רגילים אליהן.

לא לעשות תכניות לקונצרט בפארק במוצ"ש, לקשור טוב את כל העציצים במרפסת, מיותר להשקות את הגינות ביום שישי, קחו כל שניים מטריה רומנטית אחת, תצטופפו תחתיה ודלגו על כל השלוליות, (חזי ויעל קינר-שומעים?)

ואל תבזבזו כסף במטאטא של שטיפת המכוניות.

סיפרתי לכם על האירוע, שלא תגידו לא ידענו, אבל זה כנראה עוד כלום לעומת מה שמחכה לנו בהמשך השנה.

כל המודלים שהמומחים מפציצים אותי איתם (המודל האירופאי, המודל הקנדי, המודל האמריקאי, המודל הבריטי – יותר ממודלים של מכוניות) מזהירים מפני סתיו וחורף משוגעים לגמרי.

"אל ניניו", "סופר אל ניניו", "סופר סופר אל ניניו" – אלוהים ישמור!

ניניו היה הטבח שלנו בפנימייה הצבאית בחיפה והאוכל היה חרא.

אז יש לי חולשה לשם הזה, שלמטבח שלו היינו מתגנבים בלילות כדי לגנוב עופות.

כמו בפלמ"ח, רק עופות מתים ולא חיים כמו אבי לפניי…

מה שבטוח: משהו קורה פה והאירוע הנוכחי הוא רק הפרומו.

גדלנו על הסיפורים והתמונות של השלג הכבד שירד ברישון בשנת 1950.

הכינו את המזחלות!!!

שינויי מזג האוויר הביאו אותי לכאן. עו״ד שמואל רביב רבינוביץ בפתח הפרדס. צילום פרטי

עו"ד מומי רבינוביץ הינו חקלאי ועורך-דין, בנו של גיבור הפלמ"ח שמשון רבינוביץ' ז"ל שהוא ואחיו נודעו בכינויים "סמוך הגדול וסמוך הקטן". הוא הבעלים של "פרדס רבינוביץ" בראשון לציון (מנגו, אבוקדו, תפוזים), שבו פועלים בסופי השבוע (ד'-ו') שוק חקלאי ועגלת קפה. היה בעבר מכוכבי קבוצת הכדורגל הפועל ראשון לציון שעלתה לליגה הלאומית (הראשונה דאז).